ביום 23.9.08 החליט ביהמ"ש העליון (עעמ 398/07 התנועה לחופש המידע נגד מדינת ישראל רשות המיסים) כי במסגרת המידע המפורסם על ידי רשות המיסים בהתייחס להחלטות המתקבלות על ידה בנושא הסדרי הכופר, יהיה עליה לכלול גם את שמות הנישומים (מבקשי הכופר) שעמם נערכו הסדרי כופר ואשר בקשות הכופר שלהם הוגשו ביום מתן פסק הדין ואילך.
ביהמ"ש העליון בפסק דינו היה מודע לכך, שאלו אשר מבקשים לשלם כופר כסף עושים זאת פעמים רבות בגלל החיסיון אשר נהוג היה שיינתן להם בפני פרסום שמם, ובפרסום שמם יהיה משום פגיעה בפרטיותם.
כרסום רב חל במעמד מוסד הכופר בשנים האחרונות. "אצבע מאשימה" שהופנתה כנגד רשות המיסים בעיקר על ידי מבקר המדינה על כי החלטות הכופר מתקבלות "במחשכים" וללא קריטריונים ברורים, הביאה לכך שהרשות פרסמה קריטריונים "בעד ונגד", בפועל מספר התיקים שבהם נענית הרשות לבקשת הכופר הצטמצם מאוד וסכום הכופר המוטל באותם מקרים שבהם נענית הרשות לבקשת הכופר עלה פלאים.
אין זה סוד כי מעמדה של רשות המיסים נשחק בעת האחרונה, ואף נטען כי מינוי מנהל רשות המיסים הקודם ניתן כשוחד.
החלטתו של ביהמ"ש העליון כי יש לפרסם את שמות מבקשי הכופר אינה מנותקת מהכרסום במעמדו של מנהל רשות המיסים והדבר נעשה על מנת לאפשר לציבור לבקר את מעשי הרשות לבל תפלה לרעה או לטובה בעל שם שביקש לו כופר.
בסופו של דבר פסק דין זה יביא לכך שימועטו החלטות הכופר. אלו אשר הסכימו בעבר לשלם סכום כופר שפעמים רבות גבוה בהרבה מהקנס הפלילי המוטל בביהמ"ש בשל אותה עבירה וזאת בשל חיסיון שמם, יתכן כי יעדיפו כעת שעניינם יתנהל בביהמ"ש. כבר עכשיו העומס המוטל על הפרקליטות וביהמ"ש גורם לכך שכתבי אישום, אם בכלל, מוגשים כעבור תקופה ארוכה, הפרקליטות מעדיפה פעמים רבות להגיע להסדר טיעון עם הנאשם וכתוצאה מכך מוכנה להקל בכתב האישום ובעונש.
מסת התיקים הפליליים בעבירות מס הכנסה עוברת מרשות המיסים לפרקליטות המחוז ולביהמ"ש מבלי שהוכח כי פתרון זה עדיף על פני מוסד הכופר.
