השוס של שס

אזרחי המדינה עוקבים בימים האחרונים בעניין רב סביב השאלה האם יעלה בידיה של ציפי לבני לצרף לממשלה שבדרך את שס, שריבונו של עולם דואג תמיד שהיא תהייה לשון מאזניים. זו אולי הסיבה שאין כמעט מנהיג ישראלי שלא שיחר לפתחו של הראשון לציון בניסיון לרתום את שס לעגלתו. ציפי לבני, רחמנא ליצלן, היא, מה לעשות, אישה ועדיין אין לה הכשר לבוא בגפה לביתו של הרב אבל רק עד להודעה חדשה. רבני שס ליברלים יותר בתחום הנוכחות הנשית הזרה בחברת גברים בהשוואה לרבני אגודת ישראל ודגל התורה שמקפידים ליישם את התפילה "שלא עשני אישה" ומקפידים להתרחק מהן משל הן מוקצות מחמת מיאוס. אבל מכאן ועד שיבוצה של אשה ברשימת שס לכנסת עדיין הדרך רחוקה. ההלכה קובעת, כידוע, שנשים דעתן קלה. להוציא כמובן את ציפי לבני שדעתה תהיה כבדה אם היא תתרצה לתביעותיה של המפלגה. שס הינה, ללא ספק, מפלגה ייחודית וחריגה בנוף הפוליטי הישראלי. מנהיגה הרוחני של שס, הרב עובדיה יוסף, קובע למעשה את שמותיהם ומיקומם של חברי הכנסת ברשימה והם מחויבים בהצבעותיהם בכנסת לנאמנות עיוורת לשס ולא בלי להניד עפעף. לשבחה של שס יאמר שבשנים האחרונות חלה ירידה במספר חברי הכנסת העבריינים ששלחו את ידם בקופה הציבורית. בעבר הרחוק בעידן שבו שלא אריה דרעי במפלגה מי שלא סרח לא היה קיים. הרב עובדיה, שהינו מועצת חכמים של אדם אחד, מתווה באורח חד-משמעי את דרכה של המפלגה ואת מדיניותה. אוי לו לחבר כנסת של שס שינסה לשחות נגד הזרם או חלילה וחס יעז להיות אופוזיציונר. שס הינה מפלגה גמישה בעלת אוריינטציה ימנית אבל לא תתקשה למצוא את מקומה גם בממשלה בעלת גוון שמאלני אם זו תיענה לדרישותיה. המצע של שס מסתכם במילה אחת "כסף". כסף מעוור כידוע עיני צדיקים, אבל את עיניהם של ראשי שס הוא דווקא פוקח. הכסף מיועד בעיקרו למשפחות במצוקה אבל גם לצורך הרחבת המשפחות התומכות במפלגה. שלח עוגתך על פני המים ברוב הימים תמצאיה בקלפי.

הבעיה של ציפי

לציפי לבני יש בימים אלה בעיה אמיתית: בנימין נתניהו ביטל את קצבאות הילדים בתקופה שבה כיהן כשר האוצר תחת ראש הממשלה אריאל שרון. ראש הממשלה על הנייר, אהוד אולמרט, שירש את נתניהו בתפקיד שר האוצר לא ביטל את החלטתו של נתניהו. גם שר האוצר הנוכחי רוני בראון מפגין במפתיע עיקשות בנושא זה. אני מכיר היטב את עורך הדין דוד גלס הנושא ונותן הראשי מטעם שס לחתימת ההסכם. הוא חוזר בתשובה, מתוחכם, שמאלן מוסווה. נועם הליכותיו מטעה. הקרבה הממושכת שלו לרב עובדיה, למרות שהינו אשכנזי, מפתיעה. בעבר, כאשר כיהן כאחד הצעירים הבולטים והמבטיחים במפד"ל ובן ברית של השר לשעבר אהרון אבו חצירה, למי שעדיין זוכר אותו, גנבנו ביחד סוסים, חמורים וגמלים בעבודתי המקצועית בידיעות אחרונות. לגלס לא הייתה בעיה לנטוש את אבו חצירה הרבה לפני שזה הסתבך בפלילים ונדון למאסר. אחרי ששס הוקמה היה גלס על תקן של חונך פוליטי של אריה דרעי ואף טרח להכיר לי אותו. הוא היה מעורב בכל ההסכמים הפוליטיים של שס בנושא הצטרפותה לממשלות שקמו אחת לשנתיים בממוצע. בשלב מסוים נטש גלס גם את דרעי וחבר אל מנהיגה הנוכחי אלי ישי. גם דרעי סרח ונידון למאסר אבל לא סלח לגלס על בגידתו. אני מציין את העובדות הללו מאחר שהמציאות הפוליטית הישראלית מוכתבת לעתים לא רק ממאבק אגו אלא גם משיקולים אישיים. בימים האחרונים טענו פרשנים פוליטיים שישי מעוניין בבחירות מידיות כדי לבלום את דרעי לקראת סיום תקופת הקלון שלו בעוד כמה חודשים. חיים רמון ואהוד אולמרט חבריו הקרובים של דרעי שדחפו אותו להגיש את המועמדותו לראשות עיריית ירושלים יעשו הכול כדי שיחזור למרכז הבמה הפוליטית במדינה. אבל גלס לא מעוניין שדרעי יחזור ולכן אין לי ספק שהוא יבשל את הצטרפותה של שס לממשלה. מה גם שעמדתה המדינית השמאלנית של לבני חופפת את דעותיו. שס תובעת מיליארד וחצי שקלים תמורת הצטרפותה. ציפי לבני מוכנה לשלם שליש מסכום זה. אני סומך על גלס שימצא נוסחה כספית שתספק את שני הצדדים. במקרה כזה אל תעמוד אומ"ץ מן הצד ותחשה. לבני קיבלה אומנם לפני שלוש שנים את אות אומ"ץ בזכות ההגינות השלטונית שלה. אך אם ההגינות השלטונית שלה תגיע חלילה לקיצה לא נברך על כך. אומ"ץ תעמיד למבחן בג"צ את הסעיף הכספי שייכלל בהסכם הקואליציוני עם שס כדי לברר אם בכך בבחינת קניית שלטון על כל המשתמע מכך.