"להפוך את הלשכה לאכפתית"

מכובדיי, אני שמח וגאה לפתוח את הכנס השנתי השלישי המשותף ללשכת עורכי הדין ולעמותת טבקה למען המשפטנים יוצאי אתיופיה. לפי הנתונים שברשותי, ישנם בישראל כיום כ-50 עורכי דין יוצאי אתיופיה (10 מתוכם הצטרפו בבחינות האחרונות), כ-40 מתמחים וכ-100 סטודנטים למשפטים יוצאי אתיופיה, הלומדים בפקולטות השונות ובמכללות למשפטים. במצב שבו בתוך כשלוש שנים תמנה הלשכה כ-50 אלף חברות וחברים, אני מעריך שציבור זה של משפטנים, יוצאי העדה האתיופית, זקוק מקל וחומר לסיוע ולהכוונה בתהליך הקליטה המקצועי, בהתמחות, ובהמשך בהשתלבות כעורכי דין במשרדים ובשירות הציבורי. לאור זאת, אני רואה חשיבות רבה לייזום התוכנית "עולים במשפט ובצדק" על-ידי עמותת טבקה בשיתוף הקרן לידידות, תב"ת (מייסודו של הג'וינט), ה-UJC, לשכת עורכי הדין ומשרדי המשפטים והקליטה, שנועדה לסייע למשפטנים יוצאי אתיופיה לאתר מקומות עבודה והתמחות איכותיים ומשמעותיים, ואף מעניקה להם הכשרות, במטרה לבנות דור של מנהיגות מקצועית-משפטית, שתשתלב בעמדות מפתח בעולם המשפט הישראלי. תוכנית זו, שבה נוטלת הלשכה חלק, מבטאת את החזון, שאני מבקש ליישם מראשית כהונתי כראש הלשכה, להפוך את הלשכה לאכפתית יותר, לחברתית יותר, ולמעורבת בפעילות ובעשייה הציבורית למען הקהילה. בלשכה של היום הורחבה עד מאוד הפעילות החברתית. הגופים היעודיים לכך בלשכה הינם, בין היתר: הפורום לחברה וסביבה (העוסק באיכות הסביבה, בחינוך, בבטיחות בדרכים ועוד), הפורום למשפט חוקתי, הפורום לסיוע משפטי (הכולל את תוכנית שכר המצווה, הוועדה לעניין הסיוע המשפטי הממלכתי, הוועדה לעניין הסניגוריה הפלילית, הוועדה לעניין האירגונים החברתיים ועוד), והפורום ליחסים שבין הלשכה לקהילה, הכולל פעילויות רבות, שאינן בהכרח משפטיות גרידא. הועד המרכזי ברובו פועל ברוח זו, ולאחרונה, בין היתר, מנענו, למשל, מגמה להורות על פסיקת הוצאות ריאליות בבתי המשפט, סיכלנו הצעה לקצר את תקופת ההתיישנות של תביעות אזרחיות, הולכנו פשרה בחקיקה בנושא מאסר חייבים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, התנגדנו ומנענו קיצוץ בתקציבי הסיוע המשפטי הממלכתי והסנגוריה הציבורית ועוד. רק בשבוע שעבר נפגשנו בעכו עם ראש העיר, קבוצה של כ-25 עורכי דין יהודים וערבים, והקמנו פורום מקומי של עורכי דין יהודים וערבים לסיוע לראש העיר בהשכנת הדו קיום ובביסוס החינוך החברתי בעיר. מרכז ההשמה של הלשכה, השותף לקיום יריד התעסוקה בכנס זה ולגיוס משרדי עורכי דין המעוניינים לקלוט מתמחים ועורכי דין, הרחיב השנה את פעילותו באיתור משרות לעורכי דין במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי. בלשכה הוקם צוות העוסק באיתור משרות במגזר הציבורי, בריכוז מידע מפורט בתחום ההשמה בין משרדי הממשלה והמערכות הציבוריות לבין ציבור עורכי הדין ובטיפול הולם בכל הקשור להשמתן של אוכלוסיות מועדפות (המוגדרות על-ידי הממשלה ככוללות ערבים, יוצאי אתיופיה ואנשים עם מוגבלויות). בנוסף, שוקד הצוות בלשכה על נקיטת פעולות לאיתור משרות נוספות שאינן רק משפטיות לעורכי דין. הלשכה היום משקיעה יותר תשומת לב, משאבים ופעילות של נבחרים, כדי לסייע במצוקת הפרנסה בתחום עריכת הדין בישראל. השנה הנהיגה הלשכה יריד השמה שנתי, בנוסף לירידי השמה יעודיים כמו זה שנערך היום. יריד זה יתנהל מידי שנה בגני התערוכה, והינו רק אחד מבין פעילויותיה החדשות של הלשכה בכלל, ובתחום ההשמה בפרט. הנחיתי את מנכ"ל הלשכה לעשות, ככל יכולתה, לכך שהלשכה תעסיק בקרב עורכי הדין המועסקים בלשכה גם משפטן או משפטנית יוצאי אתיופיה. אני מקווה שהדבר יתאפשר בקרוב. כראש הלשכה אני מבקש להבהיר למשפטנים יוצאי העדה האתיופית, שהלשכה מהווה בית עבורם, ותפעל במסגרת פורום "לשכה וקהילה" ובמסגרת מרכז ההשמה, לסייע בקליטתם ובדרכם המקצועית. המטרה הינה לפעול לכך, שבבוא מועד סמוך, ככל האפשר, לא יהיה עוד צורך לכלול את יוצאי אתיופיה בקרב האוכלוסיות המועדפות במדינת ישראל, משום שהמציאות החברתית בישראל תייתר זאת. עד אז - אנחנו כאן.