כהכנה למערכת הבחירות תשס"ט הכניסה החונטה השלטת עז נוספת לארץ ישראל: כשש מאות לוחמים ערבים מאומנים היטב שתפקידם להציק לישוב היהודי בחברון. חברון היא המקום בו נשא אהוד אולמרט את נאומו המפורסם "אין מסירת חלקים מארץ ישראל". כמו נאסראללה בזמנו, שהכריז על ישראל כקורי עכביש, מכריז היום אהוד אולמרט בחברון כי אכן צודק נאסראללה - ישראל היא אכן פחות מקורי עכביש, זקוקה ללוחמים ערבים על-מנת לחזק אותה במערכה למחוק את עצמה.
להלכה, אותם "שוטרים" שהובאו מירדן נועדו להילחם בחמאס. בלי בגץ ובלי בצלם, כמאמר הנביא יצחק. אותן סיסמאות נבובות, אותו מתן יד לרצח, אותו שיתוף פעולה עם הצורר הערבי הקם עלינו להשמידנו. אם בעבר, בימי אוסלו העליזים, בימי יצחק הנפלאים, עוד אפשר היה לקנות בדוחק את הטיעון של "הערבים שלנו ינצחו את הערבים שלהם", הרי שעתה, לאחר השתלטות הג'יהאד גם על השטח הפיזי וגם השטח הרעיוני של רשות הטרור והרצח, אי אפשר עוד. זו הונאת הציבור. זו זריית חול בעיני העם. זו הוצאה להורג של יהודים, באשר הם יהודים. ואם לא די בכך, עמד היום נציג המשת"פים מר פואד בן-אליעזר ואמר שיש לתפוס את כל חבורת היהודים הזו ולטרנספר אותם במשאיות ולסגור אותם מאחרי סורג ובריח. האם נשמע מוכר שבעים שנה אחרי ליל הבדולח? האם מדבר השר בן-אליעזר על מחנות ריכוז למתנגדי משטר החונטה? כמה זמן יישארו אותם יהודים מאחרי סורג ובריח? והיכן אותו סורג ובריח, האם בישראל, או אולי בקפריסין, או אולי המבורג?
שלטון החונטה המגיע היום לסופו הזמני ממשיך לפרפר, ובצר לו הוא נאחז בידידיו הערבים כקרש הצלה. אולי אותם ערבים חמושים "שלנו" יבינו שהאויב המשותף הוא היהודים, ויצמצמו את פעילותם הרצחנית רק ליהודי חברון קריית ארבע ועוד אי אלה מקומות מקראיים. כל עוד לא ישלחו המרצחים את שליחיהם לצפון-יפו, שילחמו ביהודים בלי בגץ ובלי בצלם. זה עגל הזהב של החונטה, מגדעון רייכר ועד פואד ועד לבני ועד ברק. ואם זה השלטון שהעם רוצה, אדרבא, שיבחר בו שוב, וישלם את המחיר בדולפינריום 2 מלון פארק 3, ואושוויץ 4.
