"ניהול הוא לא יותר מאשר החדרת מוטיבציה באנשים אחרים"
(לי איאקוקה).
ב-11 בנובמבר ילכו אזרחי ישראל לקלפי כדי לבחור ראש עיר לחמש השנים הבאות. בדרך לשם ידחפו להם המתנדבים החרוצים, או הפעילים בשכר, פליירים עם תמונות חגיגיות ורזומה שנוסח על-ידי מיטב היחצנים.
מועמד אחד יתפאר ברזומה עמוס בתפקידים ציבוריים, השני יבליט את הקריירה הצבאית העשירה, אבל נדמה שמעטים מאוד, אם בכלל, יבחרו לציין את כישורי הניהול שלהם.
בכל ראיון עבודה מנסה המועמד, וגם הזוטר ביותר, להרשים את המעסיק על-ידי הוספת המילה ניהול לקורות החיים (כך למשל הופך טלפן במוקד טלמרקטינג למנהל מחלקת שיווק), אבל דווקא המועמד לראשות עיר לא מנסה אפילו לטעון שהוא מנהל טוב ובטוח שהמילים "אוזן קשבת", "דלת פתוחה" ו"מנהיגות ירוקה" מרשימים יותר מ"כישורי ניהול".
לפני שתשלשלו את הפתק לקלפי שאלו את עצמכם איזה סוג של מנהל יהיה המועמד שלכם. האם הוא מחויב למשימות או לאנשים, האם הוא ישקיע בהון האנושי של העובדים או שינהל את העירייה בלי להתמקד בזוטות כמו ימי כיף לעובדים, או בונוסים אישיים.
90% מעובדי המדינה מביטים ביומן בייאוש כאשר מגיע מוצאי שבת. מנהל טוב שואל את עצמו כיצד אני גורם לעובדים להגיע ביום ראשון בפנים קורנות ובמצב רוח נפלא. מנהל טוב מבין שיש קשר ישיר בין מצב הרוח של עובדי העירייה לאיכות השירות שהם מעניקים לתושבים.
ראש עירייה טוב דואג להעשיר את ההון האנושי של עובדי העירייה, בימי עיון ובסמינרים מקצועיים. ראש עירייה טוב מנהיג שיטה של תגמולים אישיים ותמריצים לעובדים שיוכיחו יעילות וחיסכון של זמן ומשאבים למערכת.
ראש עירייה טוב יודע שבסופו של יום אתם לא רק בוחרים אחת לחמש שנים, אתם הלקוחות שלו והעובדים שלו עובדים אצלכם.