כנראה שאהוד ברק מבחין בין חברי מפלגתו ומעמדו שלו, וגורס כי על חברי מפלגתו לעבור את תהליך הפריימריז, אך הוא כתנאי מוקדם להצטרפות לקואליציה, דרש מראש שיריון של שר בכיר.
אינך חושב מר ברק, שזו צביעות?
קשה להבין כיצד אנשי מפלגת האבודה, ממשיכים להדס אחר מנהיג כה בלתי מתאים הגורר אותם אל עברי פי פחת. ובכלל, בימים האחרונים מתגלה לנו כיעורו של העולם הפוליטי כמעט בכל מפלגה אפשרית.
איני סומכת על הליכוד, את ביבי כבר ניסינו, איני בונה על מפלגת האבודה, את ברק כבר חווינו, לא תמכתי ואיני תומכת בקדימה על שום היותה מפלגה בלתי מוגדרת, משונה אשר תחושת הכאוס שהיא משדרת מצביעה על כך כי ימיה לא יאריכו.
סברתי כי היה זה מהלך נכון של ציפי לבני לקבוע מועד וסוף לסחטנות, ואני שמחה על כך כי היא מתכננת להגיש חוק לנישואים אזרחיים. הגיע הזמן! אך הודעתה מהיום בה היא מציעה למופז-פסק-זמן להיות מספר שניים שלה ולארגן את מטה הבחירות, הינו על-פי תפישתי מהלך בלתי ראוי המריח רע, אפילו רע מאד.
מה בעצם ההבדל, בין ניסיון לדרוש כספים כדי "לקנות" שותפות, לבין מתן פרס ניחום כדי להשתיק יריב פנימי ו"לקנותו" ע"י הבטחות מראש למעמדו בעתיד?
ציפי, זו שגיאה שתעלה לך בהרבה מנדטים, וחבל שהתפתית למהלך שכזה. הוא אינו יאה, אינו מכובד, וסותר את ערכי הפוליטיקה האחרת שלך.
החברה הישראלית כה מאוכזבת, עייפה ונואשת, וגם את ציפי, אכזבת אותה היום. את מכירה את השיר: ציפ ציפ ציפי ציפי, לדבר אל נא תוסיפי!
