הטור של פריצי

גוף בשם "מטה יהודי לאומי" מפרסם מודעות ובהן דוגמאות לאי-עקיבות משפטית בהתנהגות הבג"צ. מובאים בהן מקרים המדגימים כיצד עקרונות ונורמות משפטיות שבהן נימק הבג"צ החלטות שנתן לטובת עותרים מהשמאל נשכחו ולא יושמו כשמדובר היה בעתירות של אנשי הימין, וכנ"ל להפך: עקרונות משפטיים שמשמשים לפסיקות נגד מעשים של אנשי הימין נעלמים ומתעלמים מהם בבג"צ כשמדובר במעשים של אנשי שמאל. כל מודעה מביאה דוגמאות אחרות, אבל בכולן יש כותרת קבועה המצטטת את דברי הנשיא אהרן ברק שאמר: "אמון הציבור בשפיטה ייפגם, כאשר הציבור ילמד לדעת כי השופטים אומרים דבר אחד ועושים דבר אחר". אימרה חכמה. ספק אם ברק עצמו האמין עד כמה מהר זה באמת יהיה תיאור המצב העובדתי. לנוכח המודעות המעניינות הללו נראה שלראשונה יש לימין מי שפועל בשמו בחוכמה בזירה התקשורתית, אחרי שנים של פרשנות משפטית בלתי הגונה בתקשורת הממלכתית (עיין ערך משה נגבי). אבל זה רק עושה עוד יותר עצוב את העובדה שלסתם האזרח הקטן והרגיל, זה שזקוק לשירותי משפט בסתם עניינים אזרחים רגילים, לו אין מי שמדבר עבורו או מוחה בשמו על המתרחש וקורה לו בבתי המשפט המידרדרים שלנו.

תעלה תת-קרקעית שהתגלתה בחפירות ארכיאולוגיות בירושלים זוהתה כ"צינור" המפורסם מימי דוד וכיבוש עיר היבוסי. לטענת הארכיאולוגית אילת מזר הצינור הזה שהוליך מים לעיר בתקופת בית ראשון, שימש אח"כ גם להימלטות היהודים מהעיר בעת המצור הבבלי. זה די מרגש לגלות ממצאים אותנטיים בני 2,500 שנה המאשרים ומתחברים למה שידוע לנו מהמקורות. זה כמו שבעוד 2,500 שנה מישהו יגלה שרידי אספלט בוואדי שבין סיבוב מוצא לשער הגיא, ויבין שהוא גילה את כביש מס' 1 דרכו נמלטו החילונים מירושלים.

הוועדה למינוי שופטים לא תתכנס כי בעת כהונת ממשלת מעבר לא בוחרים שופטים. גם לא עד שלא מסיימים בחירות ומשביעים כנסת ומרכיבים ממשלה חדשה וזה יכול לקחת חודשים. כשהוועדה תתכנס רק בעוד חצי שנה, תחת לחץ והיסטריה ועם שר חדש שלא הספיק להבין מה מתרחש, שופטי בית המשפט העליון כבר יכתיבו שם את כל המינויים. ביניש ניצחה את פרידמן. כמי שהייתה כל חייה פקידה היא הכירה את הכלל הביורוקרטי: שב בשקט, גרור את הדברים ועכב כל ביצוע עד שהממונה עליך ילך. מנהיגים נבחרים לקדנציה קצובה והולכים. אבל הפקידים נשארים תמיד. פרידמן הוא מנהיג, ביניש היא פקידה. לכן היא ניצחה. אנחנו הפסדנו.

אחרי ועדת וינוגרד וגם בעקבות עדות טלנסקי, כשאהוד ברק העדיף להכתיב לקדימה קיום פריימריז במקום לפרוש מהממשלה ולתבוע בחירות, המשלתי אותו לשען שמפרק שעון אבל מגלה בסוף שהוא עדיין מתקתק. הערכתי שהצלצול שיבשר לאהוד המופתע את הבחירות (ואת קיצו) ישמע בספטמבר וטעיתי בחודש. זה קרה באוקטובר [הקישור לקטע "השען"]. ברק הגאון פירק את עצמו, והאירועים מגחכים את טענת תומכיו שהוא גאון ומתכנן "אנליטי". מסתבר שהוא גם לא מנהיג, ואם אנשי מפלגת העבודה ימשיכו איתו בדרך הפוליטית העלובה והקטנה שלו, גם הם ימצאו את עצמם בקרוב מפורקים על השולחן, כגלגלי שיניים, קפיצים ומחוגים שפורקו וקפאו עם הזמן.

"יימח שמם של כוחות צבא ההגנה. אנו מייחלים שהם יינגפו בפני אויביהם, שכולם יהיו גלעד שליט, שכולם ייהרגו וכולם ישחטו" - הכריז תושב חברון, ותושבת אחרת הכריזה ש"צריך לעשות פיגוע נקם בכוחות הביטחון" . תמיד ידענו שתושבי השטחים ישמחו אם צה"ל יושמד וחייליו ייהרגו, אבל כדאי לשים לב לניואנסים חדשים: א - העברית שלהם השתפרה והיא איכותית ומצוינת: "יינגפו בפני אויביהם". איפה תמצאו אפילו צעירים ישראלים שמדברים ככה? ב - ניכרת אצלם התמתנות: התושבת הציעה לעשות פיגוע נקם רק בכוחות הביטחון הישראלים אבל לא הציעה לפגוע גם באזרחים. זו התפתחות חיובית.

יו"ר ארגון המורים רן ארז עושה ליולי תמיר בית-ספר. ערב הבחירות (והפריימריז במפלגתה) הוא חושף ומציג אותה בציבור כמי שלא קיימה התחייבויותיה (מה שנכון) וכמי שנכשלה בתפקידה (מה שיכול להיות שנוי במחלוקת, אבל לא חסר ביסוס). יולי יוצאת מדעתה וצועקת שזה לא לגיטימי לעשות לה זאת ערב הבחירות. למה? כלל היסוד של הדמוקרטיה הוא שהנבחר עומד לשיפוט הציבור וגם המורים הם הציבור. אולי במערכת החינוך יולי לא ספרה אותם, אבל בקלפי כן יספרו את הקולות שלהם. רן ארז מדגים היום לציבור איך צריך לפעול מול הפוליטיקאים: לפתוח נגדם את הפה ולצאת נגדם בגדול דווקא ובמיוחד ערב הבחירות, כדי לוודא שהם ישלמו מחיר אישי על מחדליהם או על התנהגותם כלפינו. אני מבטיח לכם שמי שלא יהיה שר החינוך הבא, הוא כבר יתייחס למורים הללו בכבוד וברצינות. אני לא יודע אם רן ארז הוא מורה טוב, אבל הוא בהחלט מורה לחיים.

אזרחי ישראל ילכו לקלפיות לבחור (החרדים יבואו רק להצביע) אבל ייתכן שמי שתכריע את הבחירות תהייה הקלפי של עזה: כמה מטחי אש בשבוע שלפני הבחירות, כמה הרוגים בשדרות או פצועים באשקלון יכולים לתת לליכוד וליברמן את תוספת המנדטים שתכריע סופית את התוצאות. אצלנו מראיינים כל היום מומחים ויועצים ישראלים שמפטפטים על הבחירות. כדאי שיעלו פעם לשידור גם את יועצי הבחירות והמומחים של החמאס, שיגידו לנו במי הם תומכים. לפחות שתושבי הדרום ידעו באיזה יום זה יקרה.