בקדימה מקדשים, בעבודה מבדילים ובליכוד מתפללים

ביום שני השבוע, יום לאחר שנפל הפור ויו"ר קדימה הודיעה כי פניה לבחירות, כבר החלו להופיע הסקרים הראשונים. כצפוי, בשרו אלה ניצחון לקדימה. יו"ר המפלגה לבני, שטעם ניצחונה המריר והדחוק על מופז אל מול מצהלות הסקרים עדיין מורגש היטב בפיה, נכנסה בצהריים אל ישיבת הסיעה. "כולנו קמנו הבוקר אל סקרים מחמיאים", הטעימה לבני והוסיפה כשהיא מישירה מבט אל הנוכחים, כאילו אמרה להם שמבחינתה הסקרים הללו הם בבחינת "כזה ראה וקדש!" כי: "כדי לתרגם את הסקרים הללו למציאות, יש צורך בקדימה מלוכדת - בקדימה מאוחדת". מיד לאחר מכן, כדי שהצופים בבית חלילה לא יתפתו לחשוב שהיא איננה מאמינה לסקרים, הזדרזה לבני להדגיש כי הסקרים הללו בכל זאת משקפים את תמיכת הציבור, "כולנו מרגישים את התמיכה בשטח ואת הפוטנציאל שיש לקדימה בציבור", התרוננה לבני. אלא שיו"ר קדימה הצליחה להבחין בוודאי שאותו "פוטנציאל ותמיכה בציבור" שהזניק את קדימה (בסקרים כמובן) ל-29-31 מנדטים לא בא מאיזה ציבור חדש ואנונימי אלא מציבור מאוד מוגדר ומזוהה שקוראים לו מצביעי מפלגת העבודה. הסקרים שפתחו את מערכת הבחירות השבוע בשרו להם התרסקות מוחלטת לקו 11 המנדטים. עובדה זו יוצרת למעשה תיקו בין - גושי בין גוש הימין בראשות הליכוד לבין גוש השמאל בראשות לבני. אלא שעניין זה לא מבלבל את לבני שהצהירה בחום כי "גושים זו פוליטיקה של העבר יש ימין ויש שמאל וקדימה במרכז", בשלב זה כל אדם סביר מן הישוב היה כמובן מצפה לשמוע ביראה ובחרדת קודש מהם בדיוק ההבדלים בין קדימה לשמאל, אולם אלה לא הגיעו. תחת אלה הסתפקה לבני בדפיקה על השולחן ובהצהרה חגיגית "אנחנו לא שמאל!". ח"כ חיים אורון (ג'ומס) ממרצ הגיב על דבריה מאוחר יותר ואמר בחיוך מאוזן לאוזן: "בכל פעם שאיש ימין זז שמאלה ומביע עמדות שמאליות מובהקות, פתאום השמאל נעלם ונהיה רק מרכז". מובן שאין להתפלא על כך שלבני עוסקת בהגדרות חלולות וריקות מתוכן. גם היא יודעת היטב שהיא שמאל מובהק ושהשמאל הוא שתומך בה וגם יתמוך בה, אותם היא לא צריכה לשכנע. הבעיה שלה זה עם אותם מצביעי קדימה שהלכו שבי אחרי שרון שנתפס כאיש ימין ולפחות ודאי לא שמאל. את אלה היא צריכה לשכנע שהיא כמורם ורבם הנערץ "לא שמאל". אולם למנהיג מפלגת העבודה אהוד ברק אין את היכולת להתחפש לשמאל שכן העבודה היא שמאל מטבע ברייתה ומשתייכת באופן מסורתי כמרכיב המרכזי ב"גוש השמאל". לצערו התהומי של ברק משבצת "המרכז" תפוסה ומשבצת הימין כמובן איננה רלוונטית. אם כך הוא הדבר אז מה כבר נותר לו לעשות? אם בקדימה החליטו לפתוח בקידוש (של הסקרים) הרי שברק החליט בישיבת הסיעה העגמומית שהתכנסה בצל רעידת האדמה של סקרי ההתרסקות, לפתוח דווקא בהבדלה (של התכנים): "הגיע הזמן להחליף את הקפיטליזם החזירי מבית מדרשו של הימין, בגישה של צמיחה תוך סולידריות ואחריות חברתית". הנה כך במשפט עוקצני אחד בידל עצמו ברק מנתניהו. אומנם קצת מצחיק לשמוע את ברק איש מגדלי אקירוב והווילה השווה מיליונים מכפר שמריהו מדבר על קפיטליזם חזירי וסולידריות חברתית, לכן אולי לא המשכתי להתגלגל מצחוק כששמעתי אותו ממשיך ומבדל את עצמו והפעם ממפלגת קדימה תוך רמזים עבים על פרופ' דניאל פרידמן ופרשיות השחיתות הרבות שנתגלו בקדימה. "אנחנו נבדלים בעמידה נחרצת על שלטון החוק", צייץ יו"ר העבודה כוכב "עמותות ברק", שאך נחלץ בעור שיניו מטיפול משפטי בעניינו. אולם מה לעשות ולבני "גברת ניקיון" איננה שרון, הירשזון, אולמרט ורוחמה אברהם? גם לזה יש פתרון ולכך נצרך ברק לברכת ההבדלה השלישית "ברכת הניסיון" ורמז "אנחנו כאן בעבודה מציגים נבחרת מנוסה". בליכוד, לעומת זאת היו עסוקים בעיקר בתפילות. נכון להיום מאוחדים רוב הפרשנים בדעה כי לנתניהו ולליכוד סיכוי טוב לנצח בבחירות והדבר אף מתבטא באופן עקבי בסקרים לאורך ציר זמן. "תפילת הלחש" של אנשי הליכוד היא בעיקר לשמור על הקיים, לא לעשות שטויות, לתת לאחרים להזיע, ולנצח. אלא שישנה עוד תפילה והיא זו שנישאת ברמה, גם אם כלל לא בטוח שהיא תפילת אמת. "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" שרים הליכודניקים בדבקות. את המסר הזה חידד היטב יו"ר הליכוד בנימין נתניהו בנאומו במליאה כשהכריז בהתלהבות בסוף דבריו: "לא ניהלתי ולא אנהל משא-ומתן על ירושלים".