יחזקאל יומה נפגע קשה בתאונת דרכים. לבית החולים הובא מחוסר הכרה. הרופאים בטיפול נמרץ אבחנו אצלו זעזוע מוח, שברים בצלעות ובעצמות הפנים, חבלות בלב ובריאה ועוד רשימה ארוכה של חוליים.
לאחר שנים של טיפול ושיקום, פנה יומה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בבקשה לחייב את חברת הביטוח מגדל, מבטחת החובה של הרכב בו נפגע, לשלם את הפיצויים המגיעים לו עבור נזקיו. סכום הפיצויים בתחום תאונות הדרכים, נקבע בהתאמה לשיעור אחוזי הנכות המוענק לנפגע על-ידי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט. לנפגע אסור להביא מומחים רפואיים משלו, אלא מטעמים מיוחדים שיאושרו על-ידי השופט.
בהתחשב בכך שפגיעותיו של יומה היו בתחומים שונים, מינה בית המשפט מספר מומחים. ביניהם את ד"ר אילן קוץ, מנהל השירות הפסיכיאטרי לייעוץ בבתי החולים שלוותה ומאיר. ד"ר קוץ בדק את יומה מספר פעמים והגיע למסקנה כי הוא סובל מתסמונת שלאחר חבלה גולגולתית עם מרכיבים אפקטיביים דיכאוניים. ד"ר קוץ העריך את נכותו הנפשית של יומה בחמישים אחוז לצמיתות.
אולם השופטת בלהה גילאור, נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, גיבשה דעה עצמאית על יומה. חוות דעת מקצועית, כמו זו של ד"ר קוץ, לא תעמוד בדרכה. השופטת גילאור שמעה את יומה ואת בני משפחתו. במהלך העדויות התגלה כי יומה הסתיר סיוע מהעירייה במשק בית, ביצוע עבודות נגרות, הרשעה בנהיגה בשכרות ועונש מאסר במהלך שירותו הצבאי.
"מדובר באדם מניפולטיבי", קבעה השופטת, "המנהל אורח חיים בטלני". מסקנת השופטת: "ליומה אין נכות בתחום הפסיכיאטרי". השופטת שילחה את יומה לביתו בלא כלום, לא לפני שחייבה אותו בהוצאות משפט של 50,000 שקלים.
על פסק דין זה ערער יומה לבית המשפט העליון. זה האחרון ביטל את פסק דינה של השופטת גילאור והחזיר אליה את התיק כדי שתבחן את כל העניין מחדש בעזרת מומחה רפואי נוסף. כמצוות העליון, מינתה השופטת גילאור את פרופסור קליין, מומחה בפסיכיאטריה המשמש כמנהל החטיבה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.
פרופסור קליין בדק את יומה מספר פעמים, ניהל שיחות עם אשתו ובנו וערך בדיקות עזר. מסקנתו של פרופסור קליין הייתה חד-משמעית: "יומה אינו מתחזה. בעיותיו הנפשיות כיום וביטויין בתפקודו בכל תחומי החיים, הינן אמיתיות וקשורות לתאונה שעבר". אכן, הודה פרופסור קליין, "אחד ממבחני העזר שנערכו ליומה, מבחן MMPI, מעלה אפשרות של התחזות, אך אין לתת לו משקל רב לאור היותו 'קול בודד' שאינו נתמך בראיות נוספות".
למרות דברים אלה, דחתה השופטת גילאור שוב את תביעתו של יומה. לפרופסור קליין אין יתרון עלי בהערכת מהימנות, הסבירה השופטת. להיפך, לי כשופטת יש יתרון עליו. נותרתי איתנה בדעתי כי יומה מתחזה. אני מאמצת מחדש את פסק הדין הראשון שלי שבוטל על-ידי בית המשפט העליון. יראו את אותו פסק דין כאילו נכתב מחדש. יומה לא ויתר וערער שוב לבית המשפט העליון.
שאלת קיומה של נכות נפשית ושאלת ההתחזות הכרוכה בה, הינן שאלות רפואיות, מזכיר השופט עוזי פוגלמן. האבחנה אם אדם הוא פגוע נפש או מתחזה דורשת שימוש בכלים מקצועיים. אכן, ניתן להקשות ולטעון כי כפי שביכולת השופט לאתר מי שבודה אירוע שלא היה ולא נברא, כך בידיו הכלים לאתר מי שבודה נכות נפשית שלא הייתה ולא נבראה. אולם, מבהיר השופט פוגלמן, במקרה של יומה אף מומחה לא הצביע על אפשרות לקיומה של התחזות. נוכח אלה, יש קושי להגיע למסקנה לפיה יומה מתחזה, מקום בו אין לקביעה זו תימוכין בחוות דעת המומחים הרפואיים.
את השופטת גילאור הרשימו במיוחד צילומי וידאו שעשו חוקרי חברת הביטוח בהם נראה יומה מבצע תפקודים שונים. אולם מציין השופט פוגלמן, המומחים הרפואיים ראו צילומים אלה והסבירו כי "תפקודים אלה, אין בהם כדי להעיד על בריאותו הנפשית של יומה, שכן אף אנשים הסובלים ממחלות נפש כרוניות ועם נכות נפשית קשה יותר מזו של יומה, מסוגלים לבצע משימות מסוג זה".
השופטת נתפסה גם למבחן MMPI שנערך ליומה. מדובר בשאלון אישיות הכולל מעל 500 היגדים, עליהם נדרש הנבדק להשיב בתשובות של "כן" או "לא". על-פי מבחן זה עולה אפשרות כי אכן יומה הוא מתחזה. אולם, מדגיש השופט פוגלמן, גם מי שערך את המבחן הודה כי תוצאותיו הינן בגדר השערות בלבד. אין בו די ללא חומר קליני נוסף חוץ-מבחני. נוסף על כך, יומה לא מילא את התשובות לשאלות של המבחן לבד. אלה מולאו בעזרת בנו. זהו גורם שפוגע בתוקף המבחן.
לסיכום, פוסק השופט פוגלמן, מסקנת השופטת גילאור כי מדובר במתחזה, אינה יכולה לעמוד במבחן הביקורת של בית המשפט העליון. השופט מאמץ את חוות דעת שני המומחים כי ליומה נגרמה נכות נפשית בשיעור 50% לצמיתות ומורה למגדל לשלם לו פיצויים בהתאם לנכות שנקבעה ובתוספת הוצאות המשפט.
