אם הייתי צריך לתת כותרת לדיון בשאלה האם צביה גרינפלד חרדית או לא, הכותרת הייתה – פלסף. לעיתים רחוקות מאוד קורה ששאלה פילוסופית תופסת כותרות. אם כן, מסתבר שזו (או לפחות אמורה להיות) שעתם הגדולה של הפילוסופים. אבל אמור זה שם של דג, כך לפחות אומרים. ונראה שדעתם של הפילוסופים עדיין לא מעניינת אף אחד כתמול שלשום (כנראה שהוצאתי את השמפניה מוקדם מדי).
ולמה? כי מסתבר שפלסף היא מילת גנאי שמשמעה - דיון מיותר (או "חפירות" בלשון העם). אז אני לא אגלה לאף אחד שזה דיון פילוסופי ואנסה לענות על השאלה (סטודנט לפילוסופיה ערמומי שכמוני).
אוקיי, אז מה יש לנו: אישה שטוענת שהיא חרדית ונראית כמו חרדית; עד עכשיו שתיים אפס לטובת זה שהיא חרדית. עד עכשיו זה נשמע כמו מקרה קלאסי של אם היא אומרת שהיא ברווזה (במקרה שלנו מדובר בברווזה מדברת) ונראית כמו ברווזה (וזה הדבר החשוב) כנראה שהיא ברווזה.
אבל אז אנחנו מגלים שהברווזה שלנו עושה דברים שברווזים לא עושים. כמו להיות בעליו הגאים של כלב וטלוויזיה. ושהברווזה שלנו אומרת ש"שולמית אלוני גדולה בתורה". ושהיא חברה ב'בצלם'. ושהיא אמרה שברווזות הן "יצורים נבערים, מכונות ילודה". עכשיו אנחנו מתחילים לחשוד שמדובר בברווזה עיתונאית שלמעשה עושה מכולנו פורפרה (עובדת עלינו למי שלא הבין). פתאום אנחנו מגלים שמדובר שבעצם מדובר בברבורה יפת נפש שמסתתרת בתחפושת של ברווז עיתונאי.
אז למי להאמין? לה, או לשאר העולם, או למי שמרוויח מזה שנדמה לכל שאר העולם שהיא חרדית? רמז – שאר העולם. כן, כן, למרות שזה לא כל כך פופולרי להגיד את זה, יש כמה דברים ששאר העולם קובע. אז נכון שאמא ואבא אמרו לך: "תהיה עצמך וכולם כבר יאהבו אותך." אבל כולנו גילינו במוקדם או במאוחר (לטובתכם אני מקווה שזה היה מוקדם) שזה לא נכון. אין מה לעשות, יש כמה דברים שהחברה או החבר'ה דורשים ואתה חייב לעשות, אחרת אתה נשאר בחוץ או במילים אחרות: סובל.
וצביה שלנו, למרות המראה שלה, לא ממש עושה את מה שכולם מצפים. אז יש לה את ה"כולם" של מרצ שנהנה מהגימיק. אבל כדי להיות חרדית אמיתית היא חייבת לקבל את האישור של הבד"ץ ומה לעשות (שיש לי הרגשה) שהבד"ץ לא ממש מאשר.
אז יש לנו קנקן אבל מה שבתוכו לא ממש מתאים. ועכשיו אנחנו מגיעים לשאלה הפילוסופית - אז מה קובע? הקנקן או מה שבתוכו או מה שהקנקן אומר או מה ששאר העולם אומר על הקנקן? אז אני הולך על הפתרון של אמא של פורסט גאמפ: "stupid is what stupid does". כלומר – מה שהקנקן עושה זה מה שקובע. הפתעה, הפתעה - מה שבתוך הקנקן קובע (וזה ששאר העולם לא מספיק אהבל בשביל לא לראות את זה זהו רק חיזוק נוסף).
צביה גרינפלד היא לא חרדית והיא אפילו לא ממש רוצה להיות. היא מתחזה ל-"wanna be" מתוך תקווה שאנחנו נקנה את זה (ועד עכשיו זה עובד לה לא רע בכלל). גרינפלד רחוקה מלהיות תמימה (ואני נותן לה את כל הקרדיט). היא יודעת מה היא עושה. והמטרה של כל מה שהיא עושה היא הכתבה הזו וכל הכתבות שקדמו לה בנושא: "האם צביה גרינפלד חרדית?".
המטרה שלה היא למשוך תשומת לב ואת זה היא הצליחה לעשות ובגדול.