ניר ברקת הוא מועמד טוב לראשות עיריית ירושלים. אדם צעיר שבנה את עצמו בתחום ההייטק, ולמרות מצבו הכלכלי הטוב הוא מגלה מעורבות ואיכפתיות ציבורית בלתי אופייניים ומנסה לתרום לעיר.
לרעת מתחרהו, מאיר פרוש, עומדת הקדנציה הכושלת של חרדי אחר, אורי לופליאנסקי, אדם טוב, אך בלתי מתאים בעליל, שבמחדליו גרם נזקים בכל הנוגע לפיתוח, תעסוקה, נקיון ומעל הכל - הפיאסקו האומלל של הרכבת הקלה.
השיקול החשוב ביותר בבחירות הפעם אינו מוניציפלי אלא פוליטי. חלוקת ירושלים נמצאת על הפרק, לאחר שהפכה לאבן יסוד במצע של כל מפלגות השמאל, ומי שמתנגד לה מוגדר על-ידי תועמלני התקשורת העויינת כ"ימין קיצוני" ו"אוייב השלום".
חשוב גם להבין את גודל הטירוף והסכנה. אנשי קדימה ו"העבודה" כבר מזמן אינם מתכוונים רק למסירת השכונות הערביות, אלא לחלוקה ממש של העיר העתיקה ומסירת הר הבית, הרובעים המוסלמים והנוצריים לשלטון הרש"פ, כשהם באמת ובתמים מתכוונים לאפשר למחבלים החמושים לשוטט על החומות.
איש מעשה יעיל ומוכשר נוכח איום כזה, עם ישראל אינו יכול להשתעשע במועמדים שלא יהיו החזקים, היעילים והנאמנים ביותר. מניעת חלוקת העיר כפרק החותם הסכם לחלוקת הארץ צריכה להפוך למטרת על, השמה כל שיקול אחר בצד. למזלנו בירושלים ישנו מועמד המסוגל לעמוד במשימה.
מאיר פרוש, דור שמיני בירושלים, ידוע כאיש מעשה יעיל ומוכשר וגם נאמן לחלוטין לשלמות הארץ. מעולם לא מיצמץ, מעולם לא איכזב, תמיד עמד לימין ארץ ישראל, לפעמים, כמו בתקופת הגירוש, גם נגד שותפיו למפלגה. בשנתיים ששימש כסגן שר השיכון הוא בנה ביש"ע יותר ממה שבנו שרים "משלנו" ב-8 שנים, וזאת יחד עם בנייה בכל הארץ, כולל באיזורים חילוניים 'למהדרין'. לא מדובר רק ברצון טוב אלא גם בכושר ביצוע יוצא דופן. הוא זוכה לתמיכה של 9 אדמ"ורים תומכי ארץ ישראל - הצלחתו תחזק גם אותם.
ראש עירייה נמרץ יכול לגרום נזק עצום לכל מו"מ של הממשלה על גורל העיר. הרגישות הנפיצה של סוגיית ירושלים אצל הערבים גורמת לכך שכל בנייה חדשה במזרח העיר, כל צו הריסה של בנייה ערבית בלתי חוקית וכל פעולה שלטונית מסוגלים לפוצץ הסכם לגבי כל יו"ש. לופליאנסקי איכזב גם בכך.
השמאל מודע לכך וזו הסיבה שהתקשורת נלחמת בפרוש. ראש עיריית ירושלים הבא עומד להיכנס לסיר לחץ חסר תקדים, שכבר החל להתחמם. ההסתה הסטליניסטית הפרועה של השמאל והתקשורת נגד המתנחלים תופנה בעוצמה גדולה יותר נגד ראש העיר במידה ויעז לעמוד בדרכם לחלוקתה. פרוש, כחרדי שבוחריו אינם חשופים לתקשורת ובייחוד כאדם קשוח וחזק, לא 'יספור' אותם. ברקת, לעומתו, לא יהיה מסוגל לעמוד בהם גם אם ירצה, השמאל יטרוף אותו 'בלי מלח'.
קשור באחיתופלים לבגידה החרדית ב"הינתקות" קדמה בגידה של המפד"ל והאיחוד הלאומי שהצטרפו לממשלת שרון ולפיד תוך קבלת ה'וטו' הגזעני המכוער של 'שינוי' נגד החרדים. כעת יש לציבור שלנו בירושלים הזדמנות לשבור את מערכת היחסים העכורה שהתפתחה מאז וגם לחזק את האגף הקרוב לנו אצל החרדים.
הצהרותיו של ניר ברקת לגבי התנגדותו לחלוקת העיר מאוד מחמיאות ומעודדות, אך עברו בשמאל וקבלותיו מעודדים פחות. קשה להפקיד את גורל ירושלים בידי מי שיכול היה לעלות על דעתו להיות חבר ופעיל במפלגת קדימה של אולמרט בתקופה שהניפה בגאון את דגל "ההתכנסות" - הנסיגה החד-צדדית שזמם ביו"ש. בנוסף, קשה גם לסמוך על חברי מפלגתו הנוכחית שחלקם אנשי שמאל מובהקים, כשהדאגה מתגברת נוכח הקשר שלו עם האחיתופלים של "פורום החווה". מול כל אלו אנו מקבלים מילים והבטחות של ערב בחירות...
ככלל יש "לסור מרע", לזכור, להסתייג, להחרים ולא לשתף פעולה עם כל מי שתמך בגירוש, כולל ראשי ערים אחרות שהזדהו וחתמו על גילויי דעת לטובת "ההינתקות". לכל אחד מהם יש חלק במצבה האומלל של המדינה ובמצבם הנורא של הפליטים שגורשו. מי שתומך בהם כעת, מקדם את הגירוש הבא.
בנוסף, יש את "עשה טוב"- חיזוק והכרת תודה למי שהיה בעבר נאמן והוכיח את עצמו לכל אורך הדרך, יחד עם בחירה באדם המתאים ביותר לשמירה על שלמות ירושלים בעתיד - שני יתרונות בכרטיס אחד.
