אם פונטיוס פילאטוס היה מתמודד לראשות עיריית ירושלים, מועמדותו לא הייתה נופלת בעיני ממועמדותם של האחרים. בסך-הכל הוא דאג לפיתוחה של העיר לא פחות (ואולי אף יותר) מראשי העיר מאז הקמת המדינה עד היום. הוא אף דאג לניקוז מים שינקה את המקדש מלכלוך הדם והנוצות של הקרבנות, דבר שהיום לא מעלים על הדעת לאחר הכפרות, לדוגמא.
כמובן שלא הייתי מצביע גם לפילאטוס, כפי שלא אצביע לאיש מהמועמדים. לנגד עיני ניצבים ארבעה יהודים טובים שמעוניינים במשכורת ובמשרה ואני כל הזמן חושב לעצמי: "מי אני שאכריע בין הניצבים למי מהם תינתן המשכורת?" שכן מעבר לכך ברור לי שאין שום משמעות מילולית, פוליטית או מוניציפאלית להעדפתו של האחד על משנהו.
אולם אם הייתי בכל זאת הולך להצביע ל"רע במיעוטו" אין לי ספק שקולי היה נתון למושמץ מכולם – ארקדי גאידמק, והסיבה העיקרית לכך היא היותו מושמץ מכולם.
כוחה של לשון הרע עצום. זאת יודע כל משמיץ. "חיצי גיבור שנונים עם גחלי רתמים". לכן לא בוחלים בשום שמועה, שום אמצעי, שום דמגוגיה ושום מידע חלקי כדי לנגח את המתמודד היחיד למשרה ציבורית כלשהי שהוציא מכיסו לטובת אזרחים במקום להיפך. לא זו אף זו, אנשים בהתלהבות דמגוגית מלהגים הבלים בדבר "קניית קולות"... כאילו כשמישהו משלם הון עתק לתדמיתנים, יחצ"נים ופירסומאים אינו קונה את הקולות. ההבדל העיקרי ביניהם הוא שהתורם מכיסו לאזרחים עצמם, דואג לרווחת התושבים פשוטו כמשמעו.
גם שמעתי כאלה האומרים שהם "אינם סומכים" עליו, כביכול הם מכירים מאן דהו מהמתמודדים האחרים ועליו הם כן סומכים בניגוד אליו.
ובכלל, כל הסיפור הזה של משפטים ותיקים פליליים וחקירות משטרה – על אף אחד מהם אין שום ביסוס. שום דבר לא הוכח נגד גאידמק. אבל כולם אצים להיאחז בקרנות החקירות כדי להוכיח שאינו חף משום שחיתות. הדבר היחיד שאני רואה לנגד עיני בכל הסופרלטיבים שנותנים לגאידמק זה כפיות טובה. אף אחד לא סירב לקבל את התרומה של גאידמק. בכל המקומות בהם הוא נתן לקחו גם לקחו (ובחלקם ביקשו עוד...) אבל להשמיץ – לא חדלו. סתם כך דוגמא שלא מאד ידועה – בית החולים 'ביקור חולים' עמד על סף קריסה. עובדים לא קיבלו משכורות במשך מספר חדשים. דיברו על כך שבית החולים הותיק הזה לא יחזיק מעמד. משמעות הדבר מבחינת תושבי העיר (והמבקרים בו) היא שסיוע רפואי רציני במרכז העיר ייפסק. דקות יקרות מאד יעברו עד שפצוע או חולה יקבלו טיפול רפואי הולם בבית חולים אליו יגיעו באמבולנס של מד"א – אירגון הזוכה גם הוא לתרומות נכבדות מאותו מיליארדר מושמץ.
גם לאירגון וראייטי – אירגון הפועל לרווחת ילדים חולים ונכים, גאידמק תורם תרומות נכבדות בלי שמלווה לכך כל פרסום. עקב ההשמצות המלוות כל שקל שגאידמק תורם, אי אפשר אפילו לומר שיש לו טובת הנאה כלשהי מהתרומות שהוא נותן. מקוממת אותי בעיקר הטרמינולוגיה הנלווית לסופרלטיבים של הוצאותיו של גאידמק:
הוא לא רכש את בית"ר ירושלים אלא "השתלט" עליה.
הוא לא תרם לשדרות אלא שיחד את תושביה ממניעים מפוקפקים.
הוא לא ניסה לבצע עסקה כלכלית מוצלחת עם רשת המזון "טיב טעם" אלא ניסה לסייע לכפיה דתית...
בניגוד לכל מיני מיליארדרים ידועים המוערכים על כל (בל אשא שמותם על שפתי), גאידמק לא ביצע שום עסקה מלוכלכת בנכסים ציבוריים (ועוד לעין כל) במחירי מבצע סוף עונה (ולעתים במחירי חיסול). אבל כל עיסקה שלו מלווה בסיקור צר עין ונבזי.
בלבי יש חשד שמספר גורמים עוזרים ללבות את מסע הלשון הרע המכוער הזה נגד גאידמק, כשהראשון והבולט ביותר הוא היותו עולה מרוסיה. הגזענות שפשתה בחברה הישראלית מבדילה היטב בין מיליארדרית שמבטאה אמריקני לבין מיליארדר שמבטאו רוסי, ואין זה משנה מה יהיה מקור המיליארדים של שניהם. ליוצאי חבר העמים מותר להיות משכילים שמנקים רחובות או דוקטורים שעובדים באבטחה. לכל היותר סיפור ההצלחה שלהם צריך להיות שהם התקבלו סוף סוף למקצועם המקורי לאחר שהתגברו על מכשולים ביורוקרטיים קשים ומרושעים ולא מעט הערות גזעניות עוקצניות. זאת כחלק מהתפיסה הקלוקלת שנגשה בנו, לפיה יוצאי ארצות ה"מערב" הם מושא להערצה ויוצאי ה"מזרח" הם נחשלים ונטולי חשיבה מודרנית.
אבל גזענות בלבד לא מספיקה בשביל להרוס מוניטין של בן אדם. צריך בשביל זה שהוא יחסר אוריינטציה שמאלנית מובהקת. הוא לא שונא מתנחלים ואפילו לא דתיים. הוא גם תורם לישיבות למרות שאינו חובש כיפה ואפילו לא מנסה "להתקרב ליהדות".
ועל שני נימוקים מבוססים אלו עולה הנימוק שהוא מאיים על בעלי ההון האחרים שמחזיקים בידם את כלי התקשורת הבולטים והמשמיצים במדינה. ראשית, הוא לא מקורב לאיש מהם – זהו פשע שלא יסולח! הוא לא מוכן להיות יס-מן של בעלי השליטה האמיתיים במדינה ולא מוכן להרכין ראשו לכל גחמה של מישהו מהם, לא מוכן לשחק לידים שלהם ואפילו לא מפרסם אצלם.
אין לו חברים פוליטיקאים ואין לו מקורבים בחלונות האדומים הגבוהים. יתרה מזאת – הוא חושף את הפוליטיקאים במערומיהם – איפה שמוסדות השלטון היו צריכים להפריש כספי ציבור הוא נותן מכיסו – ע"ע שדרות, ע"ע משחקי המלחמה בלבנון, ע"ע ישובי הצפון ועוד היד נטויה. אפילו בתי חולים, וראייטי ומוסדות דת אמורים להיות ממומנים ומשוקמים על-ידי המדינה ולא על-ידי מיליארדר פרטי. ואם יש משהו שמדריך את מנוחתם של כל בעלי השליטה מקרב אנשי ההון והפוליטיקה זה שמישהו מזכיר להם שהם לא עושים את מלאכתם נאמנה. זה גורם להם לצאת נגדו בשצף קצף בצורה כזאת שכל הציבור מאמין להם ש"משהו פה מסריח" למרות שהצחנה דווקא עולה מכיוונם של המשמיצים עצמם.
אבל, על אף כל אלו לא אצביע גם לגאידמק.
איני רואה כל זכות דמוקרטית בהצבעה למשרה שכל מהותה קביעה שרירותית מי ישב על כסא מרופד ויהיה לו משרד עם מזכירה. הבחירה, בניגוד למה שמנסים לשוות לה – היא מוניציפלית ולא פוליטית. ראש עיר יכול לעמוד על הראש ולנפנף ברגליים וזה לא יעזור לו. מה שבעלי השליטה ב'ידיעות אחרונות' ו'במעריב' וב'הארץ' וברשעות השידור החליטו - זה מה שיהיה, ובעלי השליטה הללו אינם ניתנים לבחירה. הדמוקרטיה כאן היא מראית עין משום שהציבור כאן לא קובע כלום ובוודאי שלא לאן תלך הארנונה שלו. אם ירצו לבנות גשר גרנדיוזי מכוער ומפלצתי שאין לו ולא כלום עם פיתוח העיר אבל יש לו הרבה עם בזבוז כספי הארנונה שלי – איש לא יוכל למנוע מהלך דורסני כזה מצד העירייה הכי ענייה בארץ שאפילו לתקן את מערכת הביוב, לשפר את התחבורה הציבורית ולסדר מקומות חניה הולמים אין לה כסף. ומה אכפת לי, האזרח המשלם ארנונה, מהן דעותיו הפוליטיות של אדם העושה מעשי תועבה שכאלה מכספים לא לו?
השאלה שלי, כתושב העיר, היא: האם אוכל למצוא דירה ראויה למגורים במחיר שווה לכל משכורת והאם אוכל לשוטט ברחובות העיר שלי ללא גדרות גטו ברחובות הראשיים בגלל עיכובים נטולי הצדקה בבניית הרכבת הקלה שמלאכתה אמורה הייתה להסתיים לפני כשנתיים? ודומה שהתשובה לכל אלה היא קצרה וקולעת – לא.
אם יחלקו את ירושלים או לא, אם יסגירו את הר הבית או לא, אם יפעלו בעד האנושיות או בעד גירוש יהודים מאדמתם – אלה שאלות שלראש עיר אין שום השפעה עליהן. אם הייתי הולך לבחור, ברור שלא הייתי מוכן לתת את קולי לאדם חסר אנושיות כגון אלה שתמכו בגירוש המתועב, אבל זה לא בגלל דעה פוליטית אלא יותר בגלל שיצור כזה, בעיני, הוא לא בגדר אדם והעדפה אישית שלי היא שמי שנבחר למשרה ציבורית, יהיה קודם כל בן-אדם.
