הייתי יותר משמחה באם גשר המיתרים-המיותרים, יפורק עד ללבנה האחרונה שבו.
לא רק שאינו הולם את העיר ואופייה אלא גרוע מכך, הוא ייזכר לעד כגשר אשר סימל את תחילתה של האירניזציה בירושלים, כאשר אולצו מחוללות בנות שתים עשרה לעטות על בגדי הריקוד שלהן מעין גאלאביות "לשמירת תומתן" על-פי דרישת החרדים במועצת העירייה. תחושת הבושה והביזיון עדיין לא סרו מאיתנו.
על נושא הרכבת הקלה כבר דובר כה רבות, וסכומי כסף כה רבים בוזבזו בגינו, עד כי ניתן רק לומר כי הפך את בירת ישראל לבעלת איכות חיים של כפר נידח בשכונת עוני בכלכותא.
התקווה לשינוי בעיר המתחרדת הוא עצום, והנזק אשר נגרם לעיר החל מתקופת אולמרט ועד לשליטת החרדים בה, הוא בל יתואר.
אתגר ענק מוצב לרגלי ראש העירייה החדש, ותושבי העיר יכירו לו תודה לעד באם אכן יתחולל השינוי המיוחל. לתושבי ירושלים החילוניים אפשר רק לומר: כן, אנחנו יכולים!!
ירושלים אמורה הייתה,למשוך אליה מיליוני מאמינים מכל קצות עולם; זוהי העיר היחידה בעולם המקודשת לשלוש הדתות, אך שלטון החרדים הפך אותה לדחויה, אשר הלכלוך בה מאפיל על יופייה הטבעי ועל כן נטשוה כה רבים מבני ירושלים הטובים והוותיקים, אשר לא רצו יותר לשאת את המחנק המנטלי והכיעור אשר צץ מכל פינה בעיר מוכת עוני זו.
לחרדים יש להבהיר: אולי הרב בצרי מעודד אתכם להביא שניים עשר ילדים לעולם, אך אנו לא מוכנים להיות אלה שנפרנסם. הגיע הזמן לתרום לעיר ולא רק לסחוט את לשדה ואת לשד החילונים שבה. ומעל לכל - תתחילו להתרגל לרעיון: לא ניתן לכם להפוך את בירת ישראל לגטו נידח בערבות פולין.
ולכולנו נאחל, כי לראש העיר החדש יהיה הכח הדרוש לשנות ולהחזיר את ירושלים לימי תפארתה כבימי טדי קולק ז"ל, אשר חסרונו מורגש עד כאב.
ניר ברקת - הבמה לרשותך!