את תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות אפשר לקבל ברגשות חד-משמעיים ולא ברגשות מעורבים.
התקוות והציפיות שהשחיתות הציבורית הגואה תעקר מן השורש בבחירות אלה נגוזו. שורה ארוכה של ראשי ערים שנויים במחלוקת בנורמות המוסריות שלהם התנדפו.
למרבה הצער, לא השכילו תושביהן של ערים רבות ברחבי המדינה להפנים את העובדה שראש עירם שמתמודד לתקופת כהונה נוספת הוא מושחת מן היסוד או בעל כתב איום פלילי תלוי ועומד, או חשוד שתיקו נסגר חרף הוכחות. בעליל.
ציבור הבוחרים לא הוקיע את המועמדים באמצעות פתקי ההצבעה, ולא הקיא אותם מהמתחמים המוניציפליים ששימשו קרש קפיצה לביצוע עבירות פליליות בעבר, ועתה ישמשו נקודת זינוק לחמש שנים מסואבות נוספות.
לא בסוגריים אני רואה לעצמי חובה לציין מתוך ידע אישי וניסיון מתסכל, שהפסקתי להתפעל ממערך החקירות הנוכחי של משטרת ישראל שהגיע לשפל המדרגה.
הימים בהם נאכף שלטון החוק חלפו עברו הימים שבהם חוקרי המשטרה, בעיקר אלה שעסקו בחקירות הצווארון הלבן בפרשות שחיתות של נבחרי ציבור ברמות שונות, עשו ימים כלילות, והשקיעו מאמצים רבים מלווים במוטיבציה אישית להתמודד עם העבריינים כדי לאכוף את שלטון החוק.
כיום יש לחוקרי המשטרה כמה תנאים מוקדמים שבלעדיהם החקירות מקרטעות ותקועות, ומתמשכות על פני זמן רב מידי.
בין השאר הם מבקשים להנפיק להם מסמכים שלאמיתו של דבר הם היו צריכים לאסוף בעצמם וגם להביא אליהם מקורות מידע אנושיים ואמיצים שיסכימו למסור מידע מדויק אבל גם כך לא תמיד הדבר מסתייע.
כך היה בעת החקירה שנערכה בשעתו נגד ראש עיריית חיפה יונה יהב בפרשת קשריו עם מלך החניונים ראובן גרוס, שהוגדר על-ידי המשטרה כמי שעומד בראש ארגון פשע, עלתה על שרטון.
אחרי שהחקירה הצולעת של המשטרה הביאה לסגירת התיק על-ידי הפרקליטות, העבירה אומ"ץ לפרקליטות מסמכים מחשידים נוספים רלוונטיים לחקירה זו, וציינה את שמו של איש ציבור בחיפה שמשום מה לא נגבתה ממנו עדות על-ידי המשטרה למרות שזהותו הייתה ידועה לה. משום מה, בקשתנו לא נענתה.
וכך העדיפו תושבי חיפה את יהב הבעייתי על פניו של ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי, יועץ של מבקר המדינה למאבק בשחיתות, שזוקף לזכותו את יציקת התשתית של חשיפת כמה פרשות שחיתות שהביאו להדחתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט מתפקידו.
גם חקירתו של ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, כחשוד בשורה של עבירות פליליות במהלך שתי הקדנציות שלו, הייתה במידה רבה חובבנית.
אחת התלונות נגעה למערכת יחסיו ההדוקה והמתוגמלת לכאורה של חולדאי עם מיודענו ראובן גרוס.
אומ"ץ העבירה למבקר המדינה חומרים מרשיעים לכאורה, נגד חולדאי ומאוחר יותר הגישה למשטרה תלונות נגד חולדאי וליוותה מקרוב בדאגה את דרכי טיפולה של המשטרה בתלונות הללו.
אשר יגורנו בא. בהמלצת המשטרה הגישה הפרקליטות בשבועות האחרונים כמה כתבי אישום נגד מעורבים בפרשת גרוס. חולדאי הכוכב הראשי יצא יבש למרבה הבושה.
ראשי ערים מסתבכים עם החוק זמן מה לפני הבחירות הגשנו למחלקת הערערים של משרד המשפטים ערער נגד סגירת תיקו של חולדאי בנסיבות תמוהות.
חולדאי ניצח בבחירות את מתחרהו נקי הכפיים, חבר הכנסת דב חנין. לא מן הנמנע שגם אם היה מוגש נגדו כתב אישום הוא היה נבחר. פתיחת רחובות עדיפה כנראה על שמירת החוק.
רשימת הנבחרים הלא מכובדת של ראשי הערים שהסתבכו עם החוק כוללת את ראש עיריית רמת גן צבי בר, ראש עיריית נתניה מרים פיינברג, ראש עיריית פתח תקוה יצחק אוחיון, ראש עיריית רמת השרון יצחק הוכברגר, ראש עיריית טבריה עובד שוהר, ראש עיריית אשקלון רוני מהצרי, ראש מועצת ראש העין, וראש מועצת יהוד יוסי בן דוד.
מי שמחכך בהנאה את ידיו בגלל הבלימה החלקית של ראש עיריית רחובות המושחת שוקי פורר, שייאלץ להתמודד בסיבוב שני מול עוזי סלנט, לשעבר מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, לא יכול לברך עדיין על המוגמר.
התנהלותה של פרקליטות מחוז המרכז בפרשה זו הייתה לאורך התקופה מוזרה ביותר. הייתה סחבת תמוהה בטיפול בחשדות פליליים נגד פורר בשורה של עבירות, חרף המלצת המשטרה להעמידו לדין. פניותיה של אומ"ץ אל פרקליטת מחוז עורכת הדין רחל שיבר לא נענו, ונערכנו להגיש נגדה עתירה.
מינויו של עורך הדין משה לדור לפרקליט המדינה הפיח בנו רוח של תקווה שהטיפול בפרשה יסתיים בהקדם.
גם אחרי שהפרקליטות החליטה להגיש כתב אישום נגד פורר שאמור היה לכלול כמה אישומים חמורים, עדיין הפרשה הייתה רחוקה מסיומה. פרקליטיו של פורר דרשו לערוך לו שימוע ונקטו בתחבולות שונות כדי למשוך הליך משפטי זה עד אחרי הבחירות. תקופה מסוימת שיחקה הפרקליטות לידיהם ופורר מילא פיו שחוק.
אומ"ץ לא מתכוונת לעמוד מן הצד, ותמשיך להתריע מפני בחירתו של פורר לתקופת כהונה מסואבת נוספת. כך נהגנו לגבי ראשי ערים אחרים מהליגה של המתעשרים על חשבון הקופה הציבורית שהוא נמנה עליה.
ללא קשר למועד הבחירות, הגישה אומ"ץ לפני זמן קצר, ליחידה הארצית לחקירות הונאה (יחא"ה) תלונה נגד פורר בחשד שקשר בשעתו קשר עם ראש מועצת גזר, פטר וייס.
על-פי החשד, נענה פורר לבקשתו של ראש מועצת גזר והעניק לבעליה של תחנת דלק שהוקמה בצומת ביל"ו בגבול המוניציפלי המשותף - היתר לסלילת כביש יציאה לכניסה הראשית לרחובות.
באופן מפתיע, ואולי באקראי, מועצת גזר העלימה עין על-פי החשד, מכך ששני בניו של פורר - עודד ויואב, הקימו אולם אירועים ללא רישיון ליד קיבוץ נען בתחום שיפוטה. הרישיון הוסדר רק מאוחר יותר. אני מציע גם שלא להתבשם מהעובדה ששני ראשי ערים ותיקים בעלי קופות שרצים מאיר ניצן מראשון לציון וצבי צילקר מאשדוד לא נבחרו מחדש.
ספירת הקולות בעריהם מעלה שהם זכו לתמיכה ציבורית נרחבת והפער בינם לבין מחליפיהם היה מועט יחסית.
השורה הראשונה שהיא גם האחרונה: שום דבר לא השתנה בבחירות הללו. ועל כן, הארץ המושחתת צריכה להמשיך ולהשמיע קול זעקה.
