ראש הממשלה [ממשלת המעבר] אהוד אולמרט, משוחרר מהצורך לתאם מהלכים עם השותפים הקואליציוניים וללא חשש פן הכנסת תביע אי אמון בממשלה, "יורה" בימים אלה הצהרות לכל הכיוונים.
הוא יודע להתנסח בצורה חדה ובהירה. הוא מנצל כל הזדמנות על-מנת לפרט באזני הציבור בארץ ומחוצה לה את השקפותיו המדיניות. אלו הפכו כבר בפי מקורבים אליו מעמדות פוליטיות ל"מורשת" ול"השקפת עולם" שהוא מבקש להנחיל לציבור לפני שהוא יורד מהבמה הפוליטית.
אנשים רבים שואלים איך קרה שלפתע גילה ראש הממשלה שהוא בעצם עבר מצד ימין של המפה הפוליטית לקצה השמאלי שלה. מה עשה עד כה על-מנת לקדם השקפותיו אלה, מה סמכותו ויכולתו לבצע משהו מתוך מה שהוא משמיע, חוץ מאשר לפגוע/לטרפד את מפלגתו ומפלגת העבודה. התשובה ידועה: היום הוא לא יכול לעשות בנושא דבר, ספק אם בעבר עשה משהו בנידון.
אולמרט - דיוקן עצמי כל זה לא מפריע לראש הממשלה היוצא והוא ממשיך בדרכו לצייר לעצמו דיוקן ציבורי חדש. לעת עתה זה לא כל כך מצליח לו. לא כל כך מהר ישכחו לו את מלחמת לבנון, ובוודאי שערימת האישומים הפליליים, לכאורה, שמבקר המדינה, המשטרה והפרקליטות מניחים לפתחו תמשיך לרדוף אותו.
כל זה לא כל כך חדש. אבל נראה שיש גורם נוסף שראש הממשלה חושב שהוא פטור מאחריות לטיפול בו אף שיש לו סמכויות ויכולת מתוקף תפקידו. המדובר במשבר הכלכלי המטלטל את העולם וסוחף לתוכו גם את המערכת הכלכלית–פיננסית בישראל.
יותר ויותר שואלים בישראל מה עושים קברניטי הכלכלה בעניין. היכן הכוונתו של ראש הממשלה. האם המצב אינו חמור דיו? על פניו נראה שלא נעשה דבר פרט להצהרות ונאומי הרגעה שאינם מרגיעים. אומנם נגיד בנק ישראל ביצע כמה מהלכים אך הוא לא מספיק. אבל הממשלה – האוצר בעיקר, מסתפקים נכון לימים אלה, במדיניות של אי התערבות. הם מפרסמים שמגבשים תוכניות ל"מקרה ש...", אבל לפי שעה לא צריך, לדעתם.
בינתיים חלקים נכבדים מחסכונות הציבור כולל חסכונות לעת פרישה שהממשלה כיוונה אותם לבורסה והפקידה עליהם כמעט ללא פיקוח בתי השקעות שזה מקרוב באו, נמחקים והולכים. המשק גולש למיתון, ותהליכי פיטורים צוברים עוצמה. לא צריך לפרט יותר מידי כדי לצייר את תמונת המצב הכלכלי.
הצונאמי הכלכלי ישיג גם את אולמרט אבל ראש הממשלה איננו. לא בתמונה הציבורית. כיום הוא עסוק בהנחלת "מורשתו" המדינית. אולם בסופו של דבר "הצונאמי" הכלכלי ישיג גם אותו ואת ממשלת המעבר שלו. האופוזיציה, כמובן, תתלה את סיבת כל המשבר בממשלה, אף שלנתניהו, ראש האופוזיציה, חלק נכבד בהתווית מסלול המשבר כשכפה על המשק התנהגות נוסח "וול סטריט". אבל העבר פחות חשוב. מה שחשוב כיום היא התוכנית הממשלתית להתמודדות עם המשבר. זו אחריותו של ראש הממשלה, גם אם הוא מכהן בראש ממשלת מעבר. אולמרט לא יוכל לגלגל את האחריות לטיפול במשבר הכלכלי על שר האוצר בלבד. מקסימום יהיה לו שותף [כמו במלחמת לבנון]. כך או אחרת, עד כה, הממשלה אינה עושה דבר וראש הממשלה אינו מכתיב פעולה. ויש לו כאמור כלים ויש לו גם סמכויות.
אם קו אי פעולה זה יימשך, יסיים אולמרט את כהונתו כראש ממשלה כשעל גבו שני דוחות של ועדות חקירה ממשלתיות: דוח חמור של כשלון כלכלי בנוסף לדוח על כשלון במלחמת לבנון. עוד לא היה כדבר הזה בישראל.