מינכן, בירת חבל בוואריה אשר בדרום גרמניה, ציינה 70 שנה לאירועי "ליל הזגוגיות המנוצפות", או בשמו הידוע יותר- "ליל הבדולח", בהענקת מדליות-זהב לראש עיריית מינכן, כריסטיאן אודה (Ude) וראש-ממשלת בוואריה לשעבר, אדמונד שטויבר.
במהלך טקס-אזכרה שנערך ביום ראשון האחרון בבית-הכנסת הגדול החדש של מינכן, 'אהל יעקב', העניקה נשיאת-הקהילה, שרלוטה קנובלאך, מדליות-כבוד עליהן תחריט בית-הכנסת לשני האישים. שטויבר ואודה היו מעורבים, כל אחד בדרכו, בפרויקט הקמת בית-הכנסת והמרכז-הקהילתי החדש של יהודי מינכן, אשר נחנך בתשיעי לנובמבר 2006.
הענקת המדליות העלתה שתי שאלות: האחת – האם שני האישיים אכן ראויים לכבוד. ושנייה – האם היה העיתוי נכון ומתאים?
הנה תזכורת לאירוע ליל-הבדולח: ב-18 באוקטובר 1938, בהוראותו של היטלר, גורשו אל מעבר לגבולות גרמניה 12,000 יהודים ממוצא פולני, אשר חיו בגרמניה מזה שנים רבות. הטענה הרשמית היתה: הם אינם גרמנים, ואינם ראויים להתגורר בגרמניה. הנאצים העלו אותם על רכבות, ושילחו אותם אל פולין. במעבר הגבול, הותר ל-4,000 מן היהודים המגורשים להיכנס מיד אל תחום פולין, ו-8,000 הנותרים עוכבו בתחנת הרכבת פולין/גרמניה. בין אותם 8000 מגורשים הייתה גם משפחת גרינשפאן, תושבי האנובר במשך 27 שנים. בנם, הרשל גרינשפאן, היה באותה העת סטודנט בפריז. מתחנת הגבול כתבה אחותו של הרשל, ברטה, גלויה אל אחיה: "...איש לא אמר לנו מה קורה, אבל הבנו שזה יהיה הסוף... נשארנו ללא פרוטה; התוכל לשלוח לנו משהו?..."
הרשל קבל את הגלויה בשלישי בנובמבר. בשישי קנה אקדח, וב-7 לנובמבר נכנס אל שגרירות גרמניה בפריז, ו"בשם שנים-עשר אלף היהודים הנרדפים!" ירה בדיפלומט גרמני זוטר, ארנסט פון-ראט. הגרמני נפצע אנושות, ומת מפצעיו בתשיעי לנובמבר 1938.
יוזף גבלס, שר התעמולה של המשטר הנאצי, פנה אל היטלר והציע לתת לרצח הדיפלומט פון-ראט לשמש עילה לפרעות ביהודי-גרמניה החפים מפשע. היטלר נתן את אישורו. בליל ה-9 בנובמבר יצא המון משולהב – אנשי אס.אס בראשו – למסע פוגרום רחבי מינכן. התהלוכה יצאה מכיכר העירייה העתיקה המפורסמת של מינכן, ה- Neu Rathaus, משם המשיכו הפורעים אל בתי-הכנסת של מינכן והעלו אותם באש. בהשראת השילטונות ובהנהגתם של אנשי האס.אס. אורגנו הפרעות בכל רחבי גרמניה. יותר ממאתיים בתי-כנסת הועלו באש ונשרפו, אלפי חנויות נפרצו, זגוגויותיהן נותצו, ותכלותן נבזזה. 92 יהודים קיפדו את חייהם באותו הלילה. קרוב ל-30,000 נכלאו ונשלחו ללא דין ומשפט למחנות-הריכוז בוכנוואלד ודכאו.
טקס הענקת מדליות-הכבוד מאת הקהילה היהודית של מינכן הוא מסורת חדשה, שהוחל בה רק השנה. הנשיאה קנובלאך הודיעה שבכל 9 בנובמבר ינתן הכבוד לאישים אחרים. באירוע השנה נכחו אורחים רבים, ביניהם הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, אנשי-דת מן הכנסייה הגרמנית, פוליטיקאים וחברי הנהלת הקהילה-היהודית. כאמור, שטויבר ואודה כובדו השנה במדליה בשל חלקם ותמיכתם בהקמת להקמת בית-הכנסת הגדול המרכז-הקהילתי החדש של יהודי מינכן.
לגבי ראש-עיריית מינכן, כריסטיאן אודה, אין חולק שהוא ראוי להוקרה, אולם לגבי אדמונד שטויבר אין הדברים כה פשוטים. לפני כעשור התקיים בפרלמנט הבווארי פולמוס גדול בנושא הכנסתם לגרמניה של מהגרים ופליטים ממדינות שונות באירופה, ובעיקר מברית-המועצות לשעבר. באותו דיון קם שטויבר והתנגד להמשך ההגירה אל תוך גרמניה, בטענה ש"האוניה כבר מלאה!", ושקיים חשש לכך שהחברה הגרמנית תהפוך 'מעורבת' מדי. בזמנו, הגיבה נשיאת הקהילה היהודית, שרלוטה קנובלאך, בחריפות על דבריו של שטויבר, בטענה שיש בהם ריח של גזענות. לפיכך, בעת הענקת המדליה לאדמונד שטויבר ביום ראשון האחרון הורמו כמה גבות בקהילה, בבחינת "מה נשתנה?" וכן הועלתה השאלה: האם ראוי לתת מדליה לאיש בעל דעות ימניות קיצוניות, ובעיקר ביום המסמל את אסונם של יהודי-גרמניה שבא עליהם בשל דעות ימניות-קיצוניות?
מעבר לכך, בשיחות סגורות הביעו כמה מחברי-הקהילה היהודיים של מינכן מורת-רוח מעיתוי הענקת המדליות באופן כללי. אחד מהם אמר לי אמש: "בטקס וביום בו אנו מציינים את האסון שתחילתו במצעד שיצא מבית-העירייה של מינכן, זה נראה קצת לא-במקום להעניק פרסים של זהב לראשי-השלטון במינכן ובוואריה".
זאת ועוד: חברי הקהילה של מינכן קבלו מכתבי-הזמנה לאירוע, בהם נמסר להם שבשל ריבוי האורחים רמי-המעלה, בוטלו – לצורך אירוע זה בלבד – כל המקומות השמורים לחברי-הקהילה בבית-הכנסת מכח קנייתם לפני הימים-הנוראים, כמקובל בכל בתי-הכנסת בעולם. היוצא מכך בפועל היה ששעה שראשי-הכנסייה של מינכן ומכובדים אחרים ישבו ב'מזרח', כלומר במקומות הטובים, נאלצו רבים מן היהודים המשתתפים בקביעות בטקס-הזכרון השנתי לאירועי ליל-הבדולח להסתפק במושבים האחוריים. ויש לזכור, שהמדובר הוא ביהודים מבוגרים, ניצולי שואה. כמה מהם יצאו בתום האירוע נזעמים ופגועים.
בקשנו את תגובתם של נשיאת-הקהילה הגב' שרלוטה קנובלאך ושל רבה של הקהילה הרב סטיבן לאנגנאס, אך זו לא נתקבלה.
