ישנם רגעי חסד קטנים, בהם האמת העירומה נחשפת במלוא הדרה. רגע אחד, למעשה כמה שניות כאלה, חוויתי ביום פתיחת מושב הכנסת. נשיא המדינה נאם נאום ממלכתי לפתיחת המושב. בשקט, בלי שאיש שם לב לכך, הבליע נשיאנו משפט שמסכם את המצב בו אנו נמצאים. "לא משנה איזו ממשלה תבָּחֶר" אמר פרס, "כיום ברור שכל שלטון שייבחר מחויב לדרך השלום".
כן חברים, אני איהנה מיום שבתון מלא בעשירי לפברואר, אפילו לקלפי לא אצטרך להגיע. מכיוון שאינני תומך בתהליך השלום, לפחות לא במתכונת שטחים תמורת חתימה על מסמך ואין לי שום סיבה להצביע. אני מאמין לשמעון פרס, אני מאמין שלא משנה מי ייבחר, כשהוא יגיע לשלב ה"דברים שרואים משם" הוא כבר ידאג לאבד אותנו לדעת. אחרי תקדים שרון הבנתי שהפרסונה לא קובעת כלום, מי שקובע הוא האח הגדול. לא, לא זה מהווילה, האח הגדול האמיתי, זה שבאירוניה שרק אלוהים יכול לארגן, נולד בשנת הקמת המדינה הזאת - מדינת האח הגדול.
האח הגדול המקורי אומנם ניסה לתאר שלטון אחר, לא דמוקרטי. אבל הנטייה הפשוטה של כל שלטון לדאוג לעצמו, ולא לעמו, הפכה אותו היום לרלוונטי מתמיד, דווקא במדינות דמוקרטיות. עקרונות האח הגדול עוצבו במשך דורות; בעידן המודרני ניסחו אותם אחים גדולים מאד, במיוחד אחד ספציפי ששלט ברוב אירופה לפני שישים שנה. העקרונות המרכזיים פשוטים.
ההמון אוהב סמלים: אח גדול שולט בהמון העם בעזרת סמלים. זה לא חייב להיות צלב קרס או מגל וסכין סובייטים, גם מילים הן סמל. דוגמה פשוטה: בכל שנה בחודש הרחמים, הסליחות וההכאה על חטא, כלומר חודש רבין, אני שומע את המילה הסתה בכמות מסחרית. אני נזכר שהכיבוש הוא הסרטן שבגללו נרצחו רבין, הילדה רוז וקני מסאות'פארק. הימין הקיצוני, המסיק, האיום על הדמוקרטיה, הרצח הפוליטי הבא. האנשים שיורקים את המילים הללו לחלל האוויר כל שנה, לא עושים את זה כי אכפת להם מהמדינה; מה שמניע אותם הוא אינטרס צר של אח גדול, ואח גדול צריך מדי פעם ללחוץ על כפתור פאבלובי ולהכניס את כולנו להיסטריה כדי ששוב נפנה אליו שיגן עלינו.
כל חברה חייבת שעיר לעזאזל: בשביל להמשיך לנהל את העניינים, האח הגדול חייב לדאוג לסמן אח שנוא. בכל משפחה קיימת כבשה שחורה. כל קבוצה חייבת לנתב את רגש השנאה שלה כלפי משהו, על-מנת שלא ינתב העם את השנאה אל האח הגדול צריך לדאוג שינתב אותו למישהו אחר. הוא מנסה לגוון, בהתאם לצרכיו. בהתחלה ערבים וקצת חרדים, אחר כך מתנחלים. לא משנה מי, העיקר שיש מישהו לשנוא כשקמים בבוקר.
האח הגדול חייב לדאוג שאף אח אחר לא יציב אלטרנטיבה לאח הגדול: האח הגדול שונא איומים. הוא מעדיף שכולם ירקדו לפי החליל שלו. מה שמרגיז אותו מאד היא פשוט ההתעלמות מקיומו. במאבק חזיתי הוא תמיד ינצח. מה שמפריע באמת לאח הגדול הוא שמישהו מעז לעשות ממנו צחוק. ילדות בנות 12 שלא מזדהות במשטרה מפחידות מאד את האח הגדול. גם מי שלא בא להצביע כי אין לו אמון במערכת. הוא יודע שבלי לגיטימציה הוא יחזור לגודל האמיתי שלו.
אם תספר להמון, בעוצמות נכונות ובהתמדה, שעיגול הוא למעשה מרובע - הוא יאמין לך בסוף: זה העיקרון המרכזי בניהול אח גדול. השקר הכי טוב הוא אמירת חלקים מהאמת, בצורה נכונה ובעוצמה נכונה. מספיק להציג רק צד אחד מותקף בעונת המסיק, והשגת את המטרה. האח הגדול דאג שלא תדעו שכאן, בירושלים שבתוך הקו הירוק, גוזלים ממני ערביי ישראל את עץ הזיתים הפרטי שלי בכל שנה מחדש.
לחם ושעשועים: הדרך הכי טובה לשלוט בהמון היא להרדים אותו. תן לו קצת קרבות גלדיאטורים והוא כבר יבוא על סיפוקו. פעם זה היה הקולנוע, אחר כך טלוויזיה היום זה האח הגדול - זה מהווילה. תתעסקו עם זה ותשכחו מכל השאר. עם רדום הוא עם שנשלט בקלות.
אם לא מתאמצים, קשה מאד להבחין באח הגדול. הוא כל כך דמוקרט, מקבל את כולם, פלורליסט. למרוד בו פירושו לרצוח את הדמוקרטיה. ובכלל, הוא דואג להישאר בצללים, הוא שולט בכל אך מאחורי הקלעים. האח הגדול אף פעם לא מת, הוא רק מתחלף.
המאפיין שחורז הרבה אחים גדולים הוא שאין להם אלוהים. שני האחים הגדולים המפחידים בהיסטוריה לא נתנו מקום לדת או לכל רגש אנושי אחר - המדינה הייתה חזות הכול. אחרי ששלטון החוק הפך לערך המרכזי בחיי המדינה, לא נשאר כלום מבני האדם, מהאזרח הקטן. מי שרוצה פה מדינה שמלבד שלטון החוק לא יכובד בה ערך אחר, עלול לשלם את המחיר. כבר היו אחים גדולים שמשיקולי אינטרס שינו את דעתם. אז כדאי לנו להחליט מהר - אנחנו רוצים יותר אח גדול או יותר אזרח קטן. לפי כמות האנשים שצופה באח הגדול מהווילה, זה לא יקרה בקרוב.
