יש אופנה בקרב רבים מהמומחים לליקויי בנייה, במיוחד אלה המקבלים מינויים מטעם בתי המשפט, להימנע בכל דרך אפשרית מנטילת אחריות לגבי טיב התיקונים והפתרונים שבאמתחתם, ולהתחמק מלהפוך את המלצתם בחוות דעתם - לתוכנית בת ביצוע.
למרבה הצער, בתי המשפט לרוב אדישים נוכח התחמקות זו, ולא מפרשים אותה, כפי שצריך לפרשה, כהודאה בכישלונו של המומחה.
בתי המשפט, לרוב, נותנים גיבוי בלתי מוצדק בעליל, למומחים הכוללים בחוות דעתם פתרונים משונים ובדרך כלל בעלויות מזעריות, לבעיות הנדסיות, אולם מצב שני - אינם רוצים לקחת אחריות על מימוש רעיונותיהם. לא ברור מדוע בתי המשפט לא רואים בהתחמקות זו רמז עבה לכך שהפתרון בו מדובר אינו פתרון כלל, אינו מיועד לביצוע, אינו אפשרי לביצוע, וככזה הוא גורם להטעיית בית המשפט.
מומחה הנותן פתרון בתחום מומחיותו, צריך לעמוד מאחורי פתרונו.
הדברים אמורים לגבי קונסטרוקטור המעריך עלות ביצוע עבודה בתחום הקונסטרוקציות, כמו גם לגבי מומחה לאיטום המעריך עלות ביצוע איטום של מבנה אשר חודרת אליו רטיבות. כך גם בנושאים אחרים - אקוסטיקה, בידוד תרמי, מערכות הבניין ועוד.
יכול המומחה להסתייג ולהבהיר כי כקונסטרוקטור אינו בקי בנושא האקוסטיקה, למרות שכלל ההתייחסות לנושאים אקוסטיים בחוות דעתו - ואין בכך פגם, אך במקרה כזה מצפים כי המומחה לא יימנע מלמנות מומחה אחר תחתיו כדי להכין תוכנית ביצוע ככל שהדבר יתבקש, וזאת - כך מצופה - במסגרת העלויות אותן נקב המומחה הראשי בחוות דעתו.
הדברים הנ"ל לא נאמרו בעלמא, אלא מתוך מציאות יומיומית בתחום ביקורת הבנייה.
דוגמא א':
בדירה בבית משותף בקריות, נתגלו ליקויי רטיבות ועובש, בשילוב עם סיכון בטיחותי בשל סיכוי לנשירת אבני חיפוי של הקירות החיצוניים.
מומחה בית המשפט, מהנדס שעיקר התמחותו המקצועית היא בנושא הנ"ל, חיווה דעתו וקבע סך של 11,000 שקלים כעלות ביצוע הפיתרון לליקוי.
כאשר ראה זאת הקבלן, שידע כמובן כי העלות האמיתית לביטול הליקוי הנטען היא הרבה יותר גבוהה, הסכים לשלם את הפיצוי הכספי, אך סירב לבצע את התיקונים בפועל.
במצב דברים זה, לו היה הדייר מסכים לקבל את מה שהקציב לו מומחה בית המשפט (שמן הסתם - חוות דעתו הייתה אמורה להיכלל כחלק עיקרי בפסק הדין), היה הדייר מקבל פיצוי מזערי שאינו עונה על הליקויים, ונותר עם כסף קטן - וליקוי גדול...
לכן - דרש בא-כוחו של הדייר כי המומחה יפקח על התיקונים בפועל לפי חוות דעתו, והמומחה, כמצופה, סירב לעשות כן, למרבה הצער - בחסות בית המשפט. אלא שבכל-זאת הדייר לא הרים ידיים, והמאבק המשפטי ממשיך להתנהל בין כותלי בית משפט השלום בחיפה.
דוגמא ב':
בדירת קוטג' בגליל נבנו מדרגות פנימיות הבנויות בניגוד לתקנות ומהוות סיכון, מה גם שמדרגות אלו כבר גרמו לנפגעים בקרב המשתמשים בהן.
מומחה התביעה העריך תחילה את עלות התיקון בסך של 25,000 שקלים בטרם הוספת מע"מ ופיקוח, ולאחר מכן עדכן את העלות ל-35,000 שקלים בטרם מע"מ ופיקוח, אולם בתיק זה מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר סבר אחרת, והעמיד את עלות התיקון על 3,000 שקלים...
הדיירים דרשו כי הקבלן יתקן את הליקוי שנפל במדרגות - בפועל, ובית המשפט אישר זאת.
הקבלן עמל באמצעות צוות פועלים מיוחד במשך כ-20 ימי עבודה לתקן את המדרגות בדרך שהותוותה ברמזים (ללא תוכנית) על-ידי מומחה בית המשפט בחוות דעתו, ולאחר סיום העבודות בדירה - נותרו הדיירים עם מדרגות פנימיות מסוכנות יותר לשימוש, מכוערות יותר, וסוטות מהתקנות בשיעורים רבים יותר, ועם דירה הרוסה...
התיק ממשיך להתנהל בבית משפט השלום בהרצליה.
ויש גם מצבים אחרים.
מדובר בת"א 10229/98 ברוניקה ימין נ' ג'י. די. די. ייזום ובניין בע"מ, בית משפט השלום בהרצליה, שופט: צבי דותן, לא פורסם, מופיע בספר "ליקויי בנייה" כרך א' מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" עמ' 310.
בתיק זה מוניתי כמומחה מטעם בית המשפט ובחוות דעתי הייתי צריך להתייחס למדרגות אל קומת מרתף אשר לא בוצעו בפועל, ובנוסף לכך, כדי לבצען היה צריך לפגוע בקורה קונסטרוקטיבית. לפיכך המלצתי כי המדרגות לא יבוצעו ויינתן פיצוי בשל כך, אלא שבית המשפט סבר אחרת, וזיכה את התובעת בעלות ביצוע המדרגות הלכה למעשה, לא לפני שבחקירה בבית המשפט הבעתי את הסכמתי לשמש כקונסטרוקטור לשם ביצוע המדרגות, לאמור, הסכום שבו הערכתי את עלות הביצוע (26,100 שקלים לפני מע"מ בערכי פסק הדין) - היה עם כיסוי ועם נכונות לעמת אותו מול המציאות.
ראוי כי המומחים יתייחסו לחוות דעתם, בכל סעיף וסעיף, כאילו מדובר במציאות ממשית ולא במציאות וירטואלית.
ראוי כי בתי המשפט לא יהססו להעמיד במבחן את המומחים.
