נוון ספאחיה, עודד קטש, צבי שרף, אפי בירנבוים. זוהי רשימת מאמני קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב בשנתיים האחרונות. היא רחוקה מלהיות סופית, שכן לפי כל הסימנים - תוך כמה ימים יהיה
מאמן חמישי בהיכל נוקיה.
בהחלט ייתכן שהמאמנים הללו כשלו. לפחות במבחן התוצאה, כך זה נראה. אך האם כל האשמה מוטלת עליהם? ומה עם מי שמינה אותם? למיטב זכרוני, לקבוצה יש יושב-ראש דומיננטי למדי, שמעון מזרחי שמו. נכון שהוא כבר לא כל-יכול כמו בעבר, אבל הוא עדיין יושב הראש ולכן נושא באחריות העיקרית.
אם מאמנים מונו בניגוד לדעתו של מזרחי - היה עליו להתפטר ואולי גם למכור את מניותיו בקבוצה. אם הוא הסכים - הוא נושא באחריות למינויים שהתבררו עד מהרה ככושלים. האם הוא נקי? ומי בדיוק חתם על הצ'קים להבאת השחקנים המאכזבים ששוחררו (מילה יפה ל"פוטרו") אחרי עונה ולפעמים אפילו אחרי פחות? ומי חתם על משכורות העתק שלהם? ומי הביא כוכבים בנבחרת ישראל וייבש אותם על הספסל? הכל באחריותו הבלעדית של המאמן?
מכבי תל אביב התגאתה לאורך שנים בניהול מקצועני. כיום ברור שהייתה זו במידה רבה העמדת פנים (למשל: רק בקיץ האחרון הקים המועדון מחלקת סקאוטינג). וכאשר יושב הראש מכהן עשרות שנים ואינו נדרש לתת דין וחשבון על כשלונות - זה הכל חוץ מאשר ניהול מקצועני.
עכשיו כבר מדברים שוב במכבי על פיני גרשון. אומרים שהוא לא יגיע השנה, משיקולי מס. ואני לתומי חשבתי שהוא פסול לעולם, בשל דבריו הגזעניים.
הנה תזכורת: "גם בין השחורים יש צבעים: יש שחור כהה ויש מוקה. המוקה הם יותר חכמים. בדרך כלל השחורים הכהים הם מהרחוב. אני לא צוחק - אלה שטיפה יותר מעורבים, כמו אנדרו קנדי למשל, אתה רואה את המעמד שלו. את האישיות שלו. הוא בודק אותך והוא חכם. השחורים האחרים הם באמת טמבלים. מה שתגיד להם הם כמו עבדים. תגיד להם לעשות ככה. הם יעשו ככה".
מאמן אינו רק איש מקצוע; הוא גם מחנך. עליו להקפיד על התנהגות נאותה של שחקניו במגרש ומחוצה לו. מאמנים בכל העולם מעיפים שחקנים המעורבים בקטטות או שאינם מנהלים אורח חיים ספורטיבי. לכן, אי-אפשר להתעלם מהדברים הללו של גרשון. ואגב: הוא התנצל עליהם רק בחצי פה, לאחר שתחילה הכחיש שבכלל אמר אותם.
תארו לעצמכם שמאמן ב-NBA היה אומר משהו כזה על יהודים; היינו מרעישים שמים וארץ. אצלנו - כלום. שקט. כי הרי מכבי היא של כולנו, הרי אוסף השחקנים הזרים שיש שם מייצג אותנו, את דוד הקטן מול גלית הרוסי/ספרדי/איטלקי/סרבי או מה שלא יהיה. ומי שיכול להביא נצחונות - יבורך, גם אם פיו אינו מפסיק להפיק השמצות ולכלוכים על שחקניו, על הבוסים שלו ועל כל הסובב אותו.
ואולי אפשר להבין את כל העסק הזה על-רקע תקרית קטנה שהייתי עד ראייה לה. לפני מספר שנים הלכתי לרענן את ערכות האב"כ בתחנה שהוקמה בבית ספר בצפון תל אביב. בכניסה ישב חייל צעיר ובדק, כנדרש, את תעודות הזהות של הנכנסים. והנה הגיע שמעון מזרחי. החייל ביקש ממנו תעודה. מזרחי כמעט התפוצץ: "אתה לא מכיר אותי?!", שאג על החייל. "אני סגן אלוף במילואים!" אבל החייל התעקש, ובצדק, ומזרחי הזועם נאלץ לחזור למכוניתו ולהביא תעודה, ככל האדם.
ועוד אירוע שראיתי במו עיני: יום אחד עלתה מכונית גדולה ומהודרת על המדרכה ברחוב הנביאים בתל אביב וחסמה אותה לכל רוחבה. מן המכונית יצא שמעון מזרחי, לבוש כתמיד בחליפה, והלך לו לענייניו.
עכשיו ברור יותר מדוע מזרחי אינו לוקח אחריות, מדוע הוא יכול להתעלם משיקולים ציבוריים ומוסריים. משום שאת האיש הזה מעניין באמת דבר אחד בלבד: שמעון מזרחי.