הבעיה באותה רשימת המלצות מתחילה כאשר המידע אינו נכון. הדבר הופך למעשה חמור במיוחד, כאשר הכותבים מקבלים מידע שלדבריהם אין אחיזה במציאות. זוהי כבר גלישה מכללי המשחק ובעברית מכנים זאת "ללכלך".
ח"כ מיקי איתן, הינו אחד הלוחמים הקבועים בפגמי מערכת המשפט. הוא היה מהראשונים להשמיע דעות שבלשון המעטה, לא מצאו חן באוזני השופטים, שרי המשפטים, בעלי תפקידים במערכת המשפט וחסידיהם הנאמנים.
איתן, אינו מומלץ על-ידי המדריכים שלנו. הם לא מהססים להציג מידע שגוי ובלתי בדוק. בעברית, מכנים זאת "ללכלך".
ח"כ מיקי איתן, לדבריהם... "ערך מסיבת פרידה נרגשת לעדנה ארבל ואיחל לה הצלחה בתפקידה החדש כשופטת בית המשפט העליון".
כאן עלי להעיר, שגם אני כמוהם, סובר, שמוטב שאדם שערך לארבל מסיבת פרידה נרגשת ואיחל לה הצלחה בתפקידה כשופטת עליונה, לא ישמש כח"כ וכמייצג ציבור. אם נערוך רשימה של עשרת הגורמים שהשפיעו ביותר על חוסר אמון הציבור במערכת המשפט, מינוי זה יככב לדעתי בשלישייה הפותחת. אלא... שלפחות לגבי מיקי איתן לא היו דברים מעולם.
איתן, למען הדיוק, התגלה כאחד המתנגדים החריפים ביותר למינויה של ארבל כשופטת עליונה. באותם ימים הוא כיהן כיו"ר ועדת החוקה, ובאופן יוצא דופן, יומיים לפני ישיבת הוועדה לבחירת שופטים הוא כינס את וועדת החוקה לדון במתרחש בוועדה לבחירת שופטים וב'דיל' המתרקם בין חבריה.
כאחד המסתייגים מהמינוי, אני עצמי נכחתי בדיון שאיתן יזם. נכחו בו עוד כמה אנשים ביניהם שמחה ניר, יואב יצחק (שהורשה לשאת דברים) ואחרים, שמפאת מספרם הרב לא ניתנה להם רשות הדיבור. הדיון היה סוער ביותר, ופרטים על כך הופיעו בכל אמצעי התקשורת. מיקי איתן הותקף במילים חריפות, בטענה שכיו"ר ועדת החוקה הוא מנסה להשפיע על בחירת שופטים והאשימו אותו ב"סיכול ממוקד"
[קישור].
החגיגה שמיקי איתן ערך לעדנה ארבל פרטים אלה, הוצגו על-ידי אל כותבי התגובה הנ"ל, אך הללו ממשיכים בשלהם ומפרסמים: "מיקי ערך מסיבה נרגשת...", הם אף השיבו לי: "לא מובן איך מיקי איתן התנגד למינוי עדנה ארבל ואחר כך ערך לה מסיבת פרידה. אחד מהשניים: או שמסיבת הפרידה הייתה מהשפה ולחוץ, או שהתנגדותו למינוי שלה הייתה מבויימת. אחרת קשה ליישב את הסתירה בהתנהגותו"
[קישור].
תגובה זו כבר הייתה מוגזמת לטעמי בחוסר ההיגיון. המשכתי לבדוק ומצאתי שיום לפני בחירתה של ארבל, איתן באמת ערך מסיבה נרגשת, אך זו הייתה מסיבת עיתונאים ובה הוא כלל וכלל לא איחל לה הצלחה כלשהי. למען הדיוק, איתן תקף בחריפות את ארבל, את המינוי ואת ביניש ובין השאר אמר: "היא נבחרת לעליון בתקן של חברה של ביניש, המינוי שלה יוכיח כי בעליון פועלות קליקות"
[קישור].
כדי למנוע אי הבנות, פניתי אל איתן במייל ושאלתי אותו אם הוא קיים מסיבה כלשהי (אולי נניח בתוקף תפקידו כיו"ר ועדת החוקה?). איתן השיב: "שלום שבתאי, זה סיפור דמיוני. מעולם לא קיבלתי הזמנה ולא השתתפתי לא באירוע הזה ולא בכל אירוע אחר לכבוד עדנה ארבל".
עד כאן סיפור המעשה, ונסיים בתקווה, שאם אנשים מפרסמים מידע שלילי על אדם כלשהו, מוטב שישקיעו קצת מאמץ במודיעין מוקדם, וכאשר תשומת לבם מופנית לכך שהם טועים, מוטב שיתנצלו ויפסיקו, מה שלא התרחש בדוגמא שלנו.
כך או אחרת, מיקי איתן הוא לטעמי, אחד מהח"כים החשובים והחיוניים ביותר בכנסת, ללא קשר למפלגה שאליה הוא משתייך.
