לפני כמעט שנה נכנס לתוקף הסדר לאשפוז סיעודי לבעלי "קוד סיעודי" (קשישים הזכאים לתמיכה ממשלתית במימון אשפוז סיעודי) באמצעות מכרז לכאורה. המכרז יצא לדרך למרות התנגדות עזה של כל הגורמים המקצועיים, לרבות משרד הבריאות. בהתאם לתוכנית זו נקבעו תעריפי אשפוז חדשים נמוכים מאוד, ולצידם דרישות תקינה מחמירות המחייבות כל מוסד החפץ באשפוז בעלי "קוד סיעודי" (כ-70% מתוך סה"כ המאושפזים הסיעודיים ותשושי הנפש). התוכנית החדשה מטילה אף סנקציות חמורות ללא זכות שימוע או ערעור כלשהו על מוסד שלא יעמוד בתקינה עליה התחייב.
התמונה המצטיירת מאז נכנסה התוכנית לתוקפה הינה עגומה ומבישה. מוסדות רבים וביניהם ציבוריים ופרטיים עומדים בפני סגירה מחוסר כדאיות כלכלית, מוסדות אחרים נאלצים להקטין הוצאותיהם תוך סכנה לפגיעה ממשית באיכות הטיפול ואי עמידה בדרישות משרד הבריאות. לבית "משען" ברעננה, שבו כ-300 מיטות אשפוז, נגרמו הפסדים כבדים ולאחרונה הועבר הבית להפעלה בידי מוסד פרטי. כך גם בעכו ובצפת בהן הגיעו מוסדות אשפוז ציבוריים אל סף קריסה והועברו אף הם להפעלה בידי מוסדות פרטיים.
מאידך, מוסדות רבים שבעבר אשפזו בעלי "קוד סיעודי" לצד סיעודיים במימון פרטי ולא ניגשו למכרז - כשליש ממוסדות האשפוז - אינם זכאים כמובן לאשפז עוד חולים בעלי "קוד סיעודי". לאור זאת, הגבירו מוסדות אלה את מאמצי השיווק שלהם לעבר אוכלוסיית יעד אמידה יותר המסוגלת לממן באופן פרטי את יום האשפוז, תוך כדי השקעות גדולות לשיפור המבנה, הציוד ואיכות כח האדם. תופעה זו תלך ותתרחב עד כי לא יהיו עוד מוסדות שבהם עירוב של סיעודיים "פרטיים" עם סיעודיים בעלי "קוד סיעודי".
הממשלה, אם כן, מובילה למצב בלתי נסבל של שני סוגי מוסדות; מוסדות לעניים ומוסדות לעשירים; מוסדות המאשפזים אך ורק בעלי "קוד סיעודי" ברמה נמוכה יחסית מצד אחד, ומוסדות המאשפזים אך ורק סיעודיים פרטיים ברמה גבוהה יחסית מצד שני.
נקודת המפתח לפתרון המשבר נעוצה בתעריף הנמוך בכ-20% לפחות מהעלות הריאלית המינימאלית הנדרשת בהתאם לתקינת משרד הבריאות (תחשיב עלות זה הוצג בפני ועדות הכנסת ע"י מומחים בלתי תלויים). משרד האוצר מסרב בכל תוקף לחשוף את חישוביו ואת הבסיס לתעריף יום האשפוז שקבע - העומד על 250-260 ש"חלאדם.
תמוהה במיוחד עמדת משרד הבריאות. הגורמים המקצועיים במשרד התנגדו למכרז אך לא יכלו לאנשי האוצר ולא פעלו בהתאם לתפישתם המקצועית. יש להפקיע את קביעת תעריף יום האשפוז מידי האוצר ולהעבירו לוועדה מקצועית ציבורית ובלתי תלויה.
אבל ככל הנראה זאת הייתה רק הקדמה. לאחרונה התבשרנו על שתי תוכניות נוספות לקיצוץ בתקציבים המיועדים למטופלים סיעודיים. במסגרת תקציב 2009 מתוכנן קיצוץ של 25% בזכאות לקצבת סיעוד (על-פי חוק הסיעוד) וכן קיימת החלטת הממשלה לעודד את קופות החולים לפעול להקטנת מספר המאושפזים הסיעודיים בעלי קוד סיעודי, באמצעות תמריץ חיובי על הצלחה ותמריץ שלילי (קנס) על אי הצלחה.
המגמה ברורה ואין טעם לטשטש אותה בכל מיני ניסוחים הנעימים לעין;
מגמה של הקטנת הוצאות הממשלה בגין קשישים סיעודיים. הגיע הזמן לחולל שינוי מהותי במצב על-ידי העברת האחריות הכוללת לאשפוז סיעודי-
לקופות החולים, תוך העברת התקציבים הרלוונטיים אליהן. למצער, יש להסדיר בחוק את האשפוז הסיעודי כפי שהטיפול הסיעודי בבית מוסדר ע"י "חוק בסיעוד". כך ייקבעו תעריפי יום האשפוז ומנגנון העידכון באמצעות חוק ותקנות, בדומה ובצמוד לתעריפי יום אשפוז הנהוגים בבתי החולים הכלליים שבבעלות הממשלה.
