מכון לואיס - מטרטרים נכים בשביל כסף?

על ההתייחסות לנכים נכתבו מילים רבות; מהקבוצה החלשה הזו מתפרנסים, כנראה, מצוין גופים רבים, אולם על גורל האכזר הצפון לנכים מידי המוסדות המופקדים לטיפול בהם ניתן ללמוד מבג"צ 08\8760. העותרים, שנים עשר עמותות נכים, מכוני אורטופדיה, ונכים פרטיים שהגישו בג"צ נגד מדינת ישראל ונגד חברה פרטית עם שם מפוצץ 'מכון לואיס - המכון הלאומי לשיקום'. העותרים טוענים כנגד שר הבריאות, מדוע אינו מקיים את החוק בדבר הספקת נעליים מיוחדות לנכים, בהתאם לחוק בריאות ממלכתי תשנ"ד 1974. משרד הבריאות העביר ללא מכרז את פעילותו למכון לואיס. למרבה הפלא "המכון הלאומי" הזה אינו לאומי ואינו נעליים, אלא חברה פרטית המנוהלת על-ידי פרופ' שני. במשך שנים לא הגיש מכון לואיס דוחות לרשם החברות, ודרך התנהלותה של החברה לוטה בערפל. כן, זהו אותו פרופסור שני שפוטר במצוות בג"צ בשנות התשעים ממנכל"ות משרד הבריאות עקב פרשיות ניהול עסקים פרטיים בהונגריה, ושלשול מאות אלפי דולרים לכיסו הפרטי. כן, זהו אותו שני שהוזכר בכתבתה של אילנה דיין בהקשר למעורבות בהקמת בתי חולים בגינאה המשוונית על-ידי גופים הקשורים בבית החולים תל השומר. על פרופסור שני נאסר לכהן בשורה של תפקידים ציבוריים, למשל מנכ"ל ביה"ח תל השומר (בג"צ שהגיש נגדו אריה אבנרי). כמו איש מנוסה שנזרק דרך הדלת ואז נכנס דרך החלון, לשני מעורבות ושליטה רבים במכונים רבים כגון מכון גרטנר, מכון לואיס ועוד, שכולם לכאורה מוסדות ללא כוונות רווח, וכולם כולם יונקים עשרות רבות של מיליוני שקלים מכספי משלם המיסים הישראלי - ללא מכרזים. העתירה מתמקדת בשאלה, מדוע סכום של עשרות מיליוני שקלים מכספי משלמי המיסים נמסר מידי שנה בשנה, ללא מכרז, לחברה הפרטית - מכון לואיס. הנכים תמהים מדוע מכון לואיס, בניגוד לחוק, קובע נהלים שונים ומשונים שכל מטרתם להרחיק אותם מזכותם החוקית מלקבל את המנעלים האורטופדיים ובכך מעמידם בסכנת החמרה עד כדי כריתת גפיים במקרים של נכים סוכרתיים. העותרים קובלים, כי בניגוד לחוק ובניגוד לנהלים שנקבעו, אוכפת החברה על הנכים בדיקות, תקנות ונהלים נוספים, למשל בדיקות נוספות על-ידי רופאים מטעם החברה הפרטית. אבל, הבדיקות הנוספות כרוכות בטרטור - המתנה של חודשים רבים לפני שרופא מטעם המכון רואה אותם. הנכים קובלים, מדוע נכים מצפון הארץ ומדרומה מופלים לרעה מול נכים ממרכז הארץ, בכך שמספר הרופאים הרשאי לבדקם מטעם החברה צומצם לרופא אחד בבית החולים רמב"ם לעומת 4 רופאים בתל השומר. בכל מרחב חיפה רק 2 רופאים הרשאים לבדוק נעלי נכים לעומת 10 רופאים באזור המרכז. במחוז הדרום למשל רק 2 רופאים, שרשאים לבדוק את הנכים מטעם מכון לואיס. רופא מקבל רק 5 חולים בשבוע מתוך אלפי זכאים. העותרים מלינים מדוע קבע המכון לאחרונה נוהל הבאת טופס 17 לצורך הבדיקה על-ידי רופאים מטעמו, בעוד הוא משמש כקבלן פרטי מטעם משרד הבריאות והוא חייב לשלם לרופאים הבודקים. ברור שיש כאן חשש לגביה פעמיים של סכום הבדיקה, על חשבון קופת החולים של הנכה בעוד שהכסף כבר שולם למכון לואיס על יד מדינת ישראל. אולי כדי לחסוך למכון לואיס את עלות הבדיקה? מהו האינטרס של בעלי מכון לואיס להקשות על הנכים לממש את זכותם הקבועה בחוק לקבל נעליים אורטופדיות? מהו האינטרס לסבך את דרכי קבלת הנעליים? אין ספק שעולה חשד כבד כי ככל שמספר קטן יותר של נכים יקבל נעליים אורטופדיות, יישארו יותר מיליוני שקלים ברשותו של המכון - שממילא הוכיח שלא שש להעביר את הדוחות השנתיים לרשם החברות. במדינה מתוקנת, ארצות הברית למשל, כל חריגה מנהלים על-ידי מכון פרטי שקיבל סמכות ממשרד ממשלתי לפעול בשמו ומטעמו, הייתה גוררת תביעה משפטית פלילית, עד כדי מאסר של עשר שנים לרופא המנהל ושלילת רישיון הרפואה שלו. מדוע בישראל לא ננקטים צעדים פליליים נגד מכון לואיס? אולי יענה על השאלה הזו ד"ר ברלוביץ ששימש, עד לא מזמן, כראש מנהל רפואה במשרד הבריאות, שפיקח על פעילות המכון, ומשמש כיום כדירקטור בחברה הפרטית הזו הקרויה מכון לואיס - מהמכון הלאומי לשיקום ע"ש לואיס ח.פ 5106966?