אני חייבת להסכים עם אהוד אולמרט, כי מאחר והפרקליטות לא העזה בפחדנותה לצאת נגד אריאל שרון ובניו,ומאחר והפרקליטות נגררת שנתיים בפרשת קצב (ואף אישרה לו לשכה חדשה), קשה לראות בהתנהלותה כלפי אולמרט את הצדק בהתגלמותו.
הדימוי השלילי והמוצדק אשר יש הן למשטרה והן לפרקליטות, והבוז אותו רוחש הציבור לשני גופים אלה - גרמו לאנשי הפרקליטות ל"עשות שרירים" ביחס לאולמרט.
אין ספק בדבר, כי כל מי שעובר על החוק חייב לשאת בעונש, ונבחרי ציבור, על אחת כמה וכמה. אז איך זה שאריאל שרון יצא ללא פגע (ואף נישא על גלי הערצת הציבור), ואיך זה שקצב מחייך כל הדרך אל לשכה חדשה ומפוארת. ואולמרט, אשר מני מזוז עדיין לא הגיש נגדו שום תביעה משפטית, ממהר לתקשורת, בהצהרות, ויודע שעשויות לעבור שנים, עד אשר, אם בכלל, יגיש נגדו כתב אישום.
ההתנהלות כאן היא במקרה הטוב: צבועה. זו אינה מערכת צדק. כל אחד מכם עשוי להיות קורבנה, מה גם שהחוק במקרה ספציפי זה עומד לימין אולמרט ועל-פיו אינו חייב כלל לצאת לנבצרות.
משהו נראה כאן מאד בלתי תקין, מבלי להוריד במאומה מחומרתן של החשדות, להזכירכם. חשדות בלבד! אשר עשויים להשתנות לחלוטין לאחר שימוע, או לאחר דיון משפטי, אם בכלל יהיה כזה.
ברור לחלוטין עניינה של ליבני להדיחו כעת, ברור לגמרי, כי הליכוד חוגג. מה שלא ברור הוא: מה בעצם חושב באמת מני מזוז על דרך תיפקודו כלפי נבחרי ציבור. האם הוא נוהג בהם באותה מידה של צדק? העובדות ידועות לכולם. צריך רק להתאמץ ולהיות מעט אובייקטיבי.
אינני קשורה בשום דרך לקדימה או אולמרט, אך כאזרחית, מדאיגה אותי מאד, שוב ושוב, אופן התנהלותה של מערכת אכיפת החוק בישראל.
הייתי מעריכה מאד הסבר ממצה של הדברים מפי היועץ בעצמו. זו גם חובתו לציבור.