בתקופה הקרובה, בכל עת שתשמעו שאון של מסוק באוויר, תרימו את ראשיכם ותתבוננו היטב. אם תראו מסוק מהסוג המשמש להסעת אח"מים, יכול להיות שאתם צופים בראש הממשלה המנצל את אחת ההזדמנויות האחרונות שלו לטוס על חשבוננו, לפני שכלי התחבורה היחיד שנעמיד לרשותו יהיה זינזאנה. אילו זה היה הסיבוב האחרון היחיד שהוא עושה על חשבוננו, ניחא, אך ראש הממשלה הזה לוקח אותנו לעוד כמה סיבובים, ולאו דווקא במסוקים.
הוא לוקח אותנו לסיבוב מדיני שיכניס אותנו לסחרור עז. הצהרותיו בדבר הצורך בנסיגות, והוויתורים שהוא מבצע בחשאי בדיונים עם הסורים בטורקיה ועם הנציג הזמני של כנופיות הטרור מרמאללה, יגרמו להעלאת רמת הדרישות שלהם מישראל. הם הרי לא יכולים להיתפס בעיני בני עמם כפחות קיצוניים מראש הממשלה הישראלי. התוצאה תהיה אובדן הסיכוי להגיע לאיזשהו הסדר לשנים רבות. במקביל, הצהרות חסרות אחריות אלה יגרמו לנו נזק הסברתי שלא ניתן להפריז בחומרת השלכותיו במישור הבינלאומי.
החורבן המדיני שהוא יוצר, הוא המשך ישיר לחורבן הביטחוני שנוצר באופן עקבי לכל אורך כהונתו. לכולם ברור היום כי הסדר הרגיעה ברצועת עזה שיחק לרעתנו וכעת אנו עומדים לשלם את המחיר. תחזיקו חזק, משום שגם כאן ראש הממשלה הזה עלול לקחת אותנו לעוד סיבוב של ויתורים והשפלות שיחמירו את המצב.
מגדלים אתרוג חדש בסיבוב בתחום הכלכלי, ראש הממשלה מנצל את סמכותו כדי לפזר כספים באופן מופקר למטרות פופוליסטיות במקרה הטוב, וכדי לתגמל את תומכיו הטייקונים, ולשחד את דעת הקהל במקרה הרע. בפועל מדובר בכספי המיסים שלנו, שייזרו לרוח מבלי שיטפלו בבעיה המהותית המרכזית של המצב הכלכלי, והיא בעיית המיתון והגידול הצפוי באבטלה. כאילו אמר - עבודה לא תהיה לכם, אבל תוכלו להתחיל לאכול את החסכונות הפנסיונים שלכם כבר עכשיו.
אין דרך לעצור אותו, ואין דרך למנוע ממנו את המשך הנזקים. הוא בז ליועץ המשפטי לממשלה ולכל גורמי אכיפת החוק, ששרוך הרגליים שלהם הוא זה שהביאנו עד הלום. הוא מגחך למשמע הקריאות הפתטיות של ממשיכת דרכו, שמזכירות לו את מסיבת העיתונאים שלה בעקבות דוח הביניים של וינוגרד. לנו נותר רק לקטר ולחכות להחלפת הממשלה בבחירות, ועד אז כדאי לחשוב ולהסיק מסקנות.
גם התקשורת שאיתרגה אותו התעוררה וכעת היא רוצה בסילוקו. לא חלילה בשל הנזק שהוא גורם באחרית ימיו, אלא משום שהוא מפריע להם לגדל אתרוג חדש. הכסא עליו הוא יושב נחוץ כדי לרומם את גברת לבני. התקשורת לא תודה חלילה שהאתרוג שאותו היא טיפחה בשנים האחרונות הוא בעצם עשב שוטה. העשב השוטה הזה לא צמח בשמים. הוא צמח בערוגה שבה השקו אותו, דישנו אותו וסייעו לו להתגבר על קשיים ומכשולים. לא רק התקשורת, אלא בראש וראשונה המפלגה שלו והקואליציה שבמסגרתה הוא פעל. מפלגה שנתנה גיבוי והצביעה עימו כמכונה משומנת, והיסתה כל מילת ביקורת אפילו חלקית כלפיו. מפלגה שיש לה מוניטין בגידול עשבים שוטים. אריאל שרון ובניו, הירשזון המואשם בפלילים, בר-און שכעת התגלו הצבעותיו הכפולות, צחי הנגבי שעדיין לא הסתיים משפטו בעוון מינויים פוליטיים, ורמון המנשק, שגברת לבני שכנעה להישאר, ויש עוד כדוגמתם במפלגה הזו.
אנשים כאלה ותופעות כאלה לא קורים במקרה, תמיד דווקא במסגרת ארגונית אחת. זה נכון עבור כל סוג של ארגון. הסביבה הארגונית היא שקובעת את טיב האנשים ואת אופן תפקודם, ושאיש לא ישלה את עצמו שאחרי הבחירות הקרובות זה יהיה אחרת.
מי שרוצה שאנו נצביע בעד הסביבה הארגונית שהביאה לנו את ראש הממשלה הזה, שיחכה לנו בסיבוב. בפרפראזה על הפרסומת המשעשעת לבנק: 'בבחירות הקרובות לא אומרים קדימה, לא חושבים קדימה, לא סוגרים קדימה ולא פותחים קדימה. הבנתם!'.
