לכלוכית

יו"ר קדימה, ח"כ ציפי לבני, מנסה לכבוש את השלטון. היא רוצה לכהן כראש ממשלה וחותרת לכך, למרות שניתנה לה הזדמנות והיא כשלה באופן מחפיר. כמעט כל כלי התקשורת מנסיים לסייע לה - על-חשבון מפלגות/מועמדים אחרים. פרסומים מגמתיים לטובתה הם חלק מכוער מהסיפור. הציבור משלם, כרגיל, את המחיר. באותם כלי תקשורת מוצגת לבני כפוליטיקאית נקייה מרבב, וכמי שראויה להזדמנות נוספת. אהוד ברק (העבודה) מוצג כפוליטיקאי נחות שלא ראוי לאמון. בנימין נתניהו (הליכוד) מוצג עדיין כאיש ימין קיצוני וכפוליטיקאי מסוכן. את הקו המפוקפק הזה מובילים פרשני-חצר בלתי אחראים, כדוגמת: יואל מרקוס ונחום ברנע, שכשלו יותר מפעם אחת (ראו הכיסוי המגמתי שלהם בפרשות אהוד אולמרט). לבני, כאמור, מוצגת באופן מגמתי כצדיקה גדולה, כלוחמת בשחיתות של אהוד אולמרט וכמי שעומדת בראש מפלגה קנייה. ולא כך הדבר:

• ציפורה השלימה עם השחיתות שיוחסה לאריאל שרון ובניו. היא נמנתה עם האישים הקרובים ביותר לשרון ושמרה לו אמונים. ציפורה לא צייצה נגד השחיתות ולא נתנה גיבוי לעושים במלאכה גם כאשר כיהנה כשרת משפטים בממשלתו של שרון;

• ציפורה לא אמרה במשך כשנתיים אפילו מילה אחת בגנות השחיתות של אולמרט. כאשר חשפנו שוב ושוב פרשות שחיתות בהן הוא נגוע עד צוואר, ציפורה שמרה על שתיקה וחששה מעימות. כך נהגה גם בתקופת החשיפות/החקירות נגד ח"כ אברהם הירשזון, כשזה כיהן כשר האוצר;

• ציפורה שתקה גם כאשר מבקר המדינה ביצע בדיקות ואישר את החשדות נגד אולמרט, גם כאשר המבקר חשף פרשות חדשות נוספות, גם כאשר אולמרט וכתבי החצר תקפו ברשעות ובאופן מגמתי את העושים במלאכה - במטרה להפחידם ולהרתיעם, וגם כהתבקשה מפורשות להתייחס לזאת, מילאה פיה מים. רק לאחר שהיועמ"ש מני מזוז נאלץ [גם מזוז לא מיהר לעשות עבודתו] והורה על פתיחת סדרה של חקירות, ורק לאחר שהתקשורת כולה נאלצה לעסוק בזאת [לאחר תקופה ארוכה שניסתה לחפות על אולמרט], רק אז ציפורה התחילה לצייץ;

• ציפורה - שמציגה תדמית נקייה לכאורה ומנסה להיבנות מתדמית זו, מקיפה עצמה, גם בימים אלה, באנשים הנגועים בפלילים:

• חיים רמון - הורשע, כידוע, בעבירות פליליות. רמון החליט לפני כשבוע להישאר בקדימה. לבני בירכה על-כך, שיבחה את רמון הן על החלטתו והן על כישוריו הברוכים, ואמרה כי רמון ישולב במטה הבחירות;

• צחי הנגבי - עומד לדין בגין עבירות חמורות שביצע לכאורה [בפרשת המינויים במשרד לאיכות הסביבה], לרבות שוחד. הוא מכהן כיום כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. במקביל הוא מלווה את לבני, משמש יועצה הבכיר ביותר במעורבותו הרבה ובתרומתו במסגרת מטה הבחירות של לבני. גם במהלך הפריימריז בקדימה וגם עתה, בקמפיין הבחירות שנפתח.

[לזכות הנגבי ייאמר: הוא מנהל את משפטו באופן מופתי - בבית המשפט. הוא אינו מתחמק מדיונים ואינו מתחמן. הנגבי אינו מתלהם ואינו יוצא בפומבי נגד חוקריו/שופטיו].

• רוני בר-און - שר האוצר "דילג" מחצרו של אולמרט לחצרה של לבני. הוא נחשב אחד מאנשיה ומנאמניה הבכירים, ומשמש דוברמן למתקפות מלוכלכות נגד נתניהו, ברק ואחרים. בר-און מסובך עד מעל ראשו בפלילים בפרשת ההצבעות הכפולות. המשטרה עומדת להמליץ על פתיחת חקירה מחודשת נגדו.

האישים הנ"ל המקיפים עתה את לבני, אינם היחידים הנגועים בפלילים. שמו של יו"ר מועצת קדימה, מאיר ניצן, נזכר שוב ושוב בהקשרים אלה. אישים בכירים נוספים חשודים בעבירות פליליות. הנה כי-כן: לבני מתרועעת עם עבריינים ומקבלת מהם שירותים ותמיכה פוליטית-מפלגתית. נעלה מכל ספק כי עצם הסתייעותה בהם נותנת להם סוג של הכשר להישאר במערכת הפוליטית. למרות זאת מוצגת לבני כפוליטיקאית נקייה. אותם כלי תקשורת שהריצו בזמנו את אולמרט - למרות שהתרענו אז שוב ושוב על מעשיו המושחתים, חוטאים עתה שוב כלפי הציבור, בעצם זאת שהם מכזבים כשהם מציגים את לבני כפוליטיקאית נקייה, מצד אחד; ובעצם זאת שהם מתנכלים ומתנכרים לאהוד ברק, לדוגמא, מצד שני, למרות שמבין כל הפוליטיקאים הוא האיש ששכב על על הגדר והפעיל לחץ פוליטי לסילוקו של אולמרט מתפקיד ראש הממשלה.