היוהרה הישראלית - לא למדנו מאומה

האסון הכבד עדיין מעסיק את מוחנו ורגשותינו; גופות הקרבנות הישראלים עדיין לא הגיעו לישראל ועדיין לא התקיימו ההלוויות, אך מומחי הטרור הישראלים, חסרים אף את הנימוס הבסיסי הזה, אינם ממתינים, וממהרים לחלק ציונים (גרועים, כמובן) לצבא הודו. גסות הרוח הישראלית שוב מרימה ראש, כאילו במבצע החילוץ של נחשון ווקסמן ז"ל נחלנו הצלחה ממש כבירה; כאילו במבצע אנטבה לא נהרגו אנשינו; כאילו כל פעולות הטרור בישראל היו ניצחון סוחף של מומחי הטרור שלנו, וכישלון צורב לטרוריסטים. יתירה מזו, לאחר המלחמה האיומה בה צבאנו המהולל וה"טוב בעולם" לא יכול היה לכנופיית טרוריסטים,והצפון כולו בער, כאשר לחיזבאללה הייתה שליטה מלאה על המלחמה ומהלכיה, אנו עדיין נוהגים כטיפשים ומבקרים אחרים. וכעת, כאשר ההודים מנסים לנתח את מה שאירע וללמוד לקח, אנו בחוצפתנו כבר יודעים להסיק מסקנות וכמובן ללמד אחרים דברים אשר בעצמנו לא יישמנו פעמים רבות. אני תוהה, כמה מן המומחים שלנו לקחו אי פעם חלק פעיל,בהשתלטות על מגה פיגוע כזה שאירע השבוע, או בכלל, כמה מהם יצאו את תחום הקמפוס, והוכיחו עצמם במעש ולא במלל. טוב עשה שר הביטחון, כאשר הופיע בטלוויזיה וניתח את הקשיים העצומים אשר עמדו בפני ההודים באירוע מזוויע זה, ומיתן את הגסות שלוחת הרסן של מומחינו. הבה נקווה, כי לא נחווה בבתינו שלנו אירוע בקנה מידה שכזה, כי או אז אנו עשויים לגלות כי המלך הוא עירום, חוויה משפילה שכבר עברנו כמותה למרבה הצער, באירועים מכאיבים קודמים.