בכירי האוצר - המנכ"ל, הממונה על התקציבים, החשב הכללי והממונה על שוק ההון - נעלבו. ראש הממשלה לא ביקש את רשותם מראש לפגישות ולשיחות שקיים עם יו"ר ההסתדרות, נשיא התאחדות התעשיינים, ראשי מפלגות ויו"ר ועדת הכספים, בנושא התוכנית להקטין את נזקי המשבר בשוק ההון והחיסכון לפנסיה של הציבור.
כל כך נעלבו הבכירים הללו, עד שהתכנסו וניסחו מכתב למנכ"ל משרד רוה"מ ויועצו הכלכלי ובו קבעו שלא הייתה סמכות לקיים את השיחות הללו משום שהם - בכירי האוצר- בעלי הסמכות לסכם סיכומים. לא ייתכן שמשרד רוה"מ יקיים מפגשים מסוג זה כדי להגיע להסכמות וסיכומים בלי שיתוף של האוצר – קבעו, ועל כן לסיכומי הפגישות הללו אין תוקף.
בהמשך העלו הבכירים שורה של טענות על "הסכנות" לחוסנה הכלכלי של המדינה אם תתקבל תוכנית למתן "רשת ביטחון" רחבה לחיסכון הפנסיוני בקופות הגמל. הם לא התייחסו לאחריות המדינה להכנסת הציבור למערכת השקעה בלתי מבוקרת בבורסה של חסכונותיו.
מבלי להיכנס כאן לנימוקים השונים ויש הרבה, ברור דבר אחד: בכירי האוצר סבורים כי המדינה אינה צריכה לקחת אחריות על החיסכון הפנסיוני של הציבור. ההפסדים הכבדים הם תולדה של המשבר העולמי. הממשלה כאן אינה יכולה ואינה צריכה לקחת על כך אחריות. זה שהממשלה החליטה לפני שנים להעביר את הטיפול והניהול של החיסכון הזה לשוק הפתוח בבורסה באמצעות ברוקרים להשקעות, מבלי לתת לציבור אפשרות של ממש לבחור את דרכו - לכך אין בעיני בכירי האוצר משקל. אם יש אחריות כלשהי לממשלה ליצירת המסגרות לניהול החסכונות, אלה שהכזיבו – אין במכתב פקידי האוצר כל התייחסות לכך.
מכיוון שכך, יש הגיון בהנמקות הבכירים. הרי "בלשון אין עצמות" ואפשר להעלות טיעונים הגיוניים לכאורה תוך השמטת נושאים כמו אחריות המדינה להשלכות מדיניותה. עניין שולי ה"מקלקל" את התמונה.
נאמנים לתפיסה כי הנייר סובל הכול ומתוך חשש כי גורמים רבים אינם מסכימים איתם – כל אחד מנימוקיו – פונים בכירי האוצר לרוה"מ באמצעות יועציו ואוסרים עליו למעשה לקיים התייעצויות או לגבש תוכניות שאינה מקובלת עליהם. הם שכחו שמי שקובע מדיניות ותוכניות לביצוע זו הממשלה באישור הכנסת. לא הפקידים בכירים.
לא בשולי הדברים – העובדה שבכירי האוצר טרחו לפנות לתקשורת עם מכתבם, מעידה על כך שביקשו לנגח את ראש הממשלה. זה שאולמרט מכהן כראש ממשלת מעבר המסובך בהאשמות פליליות, עדיין לא מסמיך את פקידי האוצר לנהוג כפי שנהגו. עוד עניין; אותם פקידי אוצר כינסו לפני מספר חדשים מסיבת עיתונאים בה השתלחו בחשב הכללי ירון זליכה, כינו אותו בשמות גנאי, טענו כי אי אפשר לעבוד איתו וכיוצא בזה. כל זאת מפני שזליכה יצא בהאשמות שונות כנגדם על חריגה מנהלים והתנהלות בלתי תקינה מבחינה ציבורית. מבלי להיכנס לדיון בפרשה ההיא – בלתי תקין שבכירי האוצר יאמצו לעצמם דפוס התנהגות מסוג זה בכל הזדמנות שמשהו אינו מוצא חן בעיניהם.
