תהליך התחדשות תאי העור מתרחש כל הזמן באזורי הגוף השונים, כולל בעור הקרקפת. בדרך-כלל מדובר בתהליך המתרחש במשך ארבעה שבועות.
במצבים מסויימים תהליך ההתחדשות של התאים בעור הקרקפת נעשה מהיר יותר. במקום ארבעה שבועות מדובר בפרק זמן של 7-2 ימים. התוצאה היא יצירת צברים גדולים, המורכבים מתערובת של תאים מתים וחומר שומני. אלו הם צברים בעלי צבע לבן אפרפר, אשר נראים לעין ומגרדים נא להכיר - הקשקשים.
שלושה גורמים מעורבים בקשקשת: 1. החומר השומני המופרש באופן טבעי על-ידי העור. חומר זה אשר נקרא בשם חלב (סבום) מגן על העור והשיער ומונע יובש. במצב של קשקשים יש הפרשת יתר של חלב;
2. פטריות מיקרוסקופיות הנקראות בשם מלסזיה. אלו הן פטריות שנמצאות בכמות מבוקרת על עור הקרקפת של כל אדם מבוגר בריא. במקרים של קשקשים, מדובר בכמויות גדולות במיוחד של פטריות אלו. הפטריות ניזונות מן החלב המופרש על-ידי העור ומפרקות אותו. כנראה שבין חומרי הפירוק מצויים חומרים כאלו אשר מגרים את עור הקרקפת וגורמים לתהליך המואץ של חלוקת התאים;
3. רגישות יתר אינדיבידואלית לפטריית המלסזיה.
כמה עובדות על קשקשים: 1. התופעה מתחילה בדרך-כלל בגיל ההתבגרות ועשויה להימשך במשך כל החיים הבוגרים במידה ולא מטפלים בה;
2. קשקשים בשיער שכיחים יותר בגברים מאשר בנשים. הסיבה לכך כנראה, היא שהורמוני מין גבריים מעודדים יצירת חלב מוגברת;
3. הבעיה נפוצה יותר בסתיו ובמיוחד בחורף בשל עלייה משמעותית ביובש העור באזור הקרקפת;
4. שבירת מיתוס: קשקשים לא נוצרים כתוצאה מהיגיינה ירודה;
5. קשקשים אינה תופעה מדבקת;
6. חבישת כובע מחמירה בדרך-כלל את בעיית הקשקשים בשל כך שהכובע מונע את תנדפות הזיעה וחבישת כובע מונעת את הפעילות המדכאת של קרני השמש על פטריית מלסזיה;
7. מומלץ לטפל בקשקשים באמצעות תכשירים המתאימים לסוג השיער והמיועדים לטיפול בתופעה בלבד.