אולמרט צודק

אהוד אולמרט מכהן עדיין בתפקיד ראש ממשלה. הוא אומנם נאלץ להתפטר בגלל מעשיו ופשעיו, אך עד כינון ממשלה חדשה אנוסים אנו, אזרחי ישראל, לסבול את האיש בממשלת מעבר. זו גזירה שיש לקבלה. אין מנוס מכך, כל עוד החוק אינו מחייבו להתפטר. וזה אומר: לאפשר לו ואף לתבוע ממנו למלא את חובתו כלפי הציבור, כולל ניהול המשבר הכלכלי. בד-בבד עם זאת - יש לעמוד על כך שהיועץ המשפטי לממשלה והמשטרה ימשיכו במסלול של מיצוי הדין הפלילי עם אולמרט, ויסיימו בהקדם את החקירות שנפתחו נגדו. אם לא יאפשר זאת, ואם יוסיף לסכל חקירתו כל אימת שיידרש, אזי תקום מחדש טענת הנבצרות ואפשרות סילוקו המיידי מכהונתו כראש ממשלה. בימים האחרונים הועלו שוב ושוב טענות נגד אולמרט, במטרה לסלקו עכשיו מתפקידו, ולהמליך במקומו את ציפי לבני. לזאת יש להתנגד. במקביל, הועלו נגדו טענות שונות ומשונות, כאילו הוא חורג מסמכותו כאשר הוא מתערב בגיבוש תוכנית כלכלית. נבחן נושאים אלה להלן.

א) האם אולמרט צריך לצאת לחופשה או נבצרות

שרת החוץ לבני הצליחה לגרור את סיעת קדימה בראשה היא עומדת להחלטה "פה אחד" - פיה היא, לפיה על אולמרט להכריז על נבצרות ו/או לצאת לחופשה, וזאת בעקבות הודעת היועמ"ש על-כך שהוא שוקל להגיש כתב אישום נגד אולמרט בפרשת ראשונטורס. בכפוף לשימוע, כמובן. לבני, ששתקה במשך יותר משנתיים למרות השחיתות שדבקה בכמה מראשי קדימה, ובראשם אולמרט, מנסה עתה לרשת את אולמרט כראש ממשלה. את זה יש לדחות, מכמה טעמים:

• לבני, שנבחרה ליו"ר קדימה, קיבלה מנשיא המדינה הזדמנות להקים ממשלה, וכשלה. גם לאחר שקיבלה ארכה נוספת, לא עלה הדבר בידה. טענתה כאילו לא נכנעה לסחטנות, אינה נכונה. לבני נכנעה לדרישות מפלגת העבודה, והסכימה כמעט לכל דרישות מפלגת שס. היא לא הצליחה להקים קואליציה במיוחד בגלל שראשי/מנהיגי המפלגות, ובהם אהוד ברק, אלי ישי ומנהיג שס, הרב עובדיה יוסף, הבינו: לבני אינה מתאימה לכהן כראש ממשלה;

• אולמרט עומד עתה בראש ממשלת מעבר, לאחר שהתפטר בגלל פרשות השחיתות בהן הוא מעורב עד צוואר. זמנו קצוב. תוך כשלושה חודשים תוקם ממשלה חדשה, ובראשה יעמוד ראש המפלגה שתנצח. הדרישה למנות עכשיו ראש חדש, אינה במקומה. החוק ואוזלת-ידו של היועמ"ש מני מזוז, שמושך את ההליכים נגד אולמרט כשלוש שנים, הם שמאפשרים לאולמרט להמשיך ולכהן בתפקיד זה כל עוד לא קרס חלילה פיזית. ואם מבקשת לבני לבוא במקומו, תתכבד-נא ותוביל חקיקה חפוזה בכנסת שתאפשר זאת;

• בתקופה רגישה זו אין ליתן עדיפות דווקא ללבני-קדימה, ואין לאפשר לה לעמוד בראש ממשלת מעבר - במיוחד שכשלה, כאמור, כאשר ניתנה לה הזדמנות. התקדים שכפו חברי הוועדה לבחירת שופטים על שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן - לא בוחרים שופטים חדשים מחשש לשיקולים פוליטיים - תופס גם במקרה זה: לא מעבירים את השרביט למועמד מסוים, כל עוד כשיר אולמרט (פיזית) לכהן בתפקיד ראש הממשלה; ולא מעניקים ללבני על מגש של כסף אמצעי שעשוי להגדיל את יתרונה על-פני אהוד ברק (העבודה) ו/או בנימין נתניהו (הליכוד). שינוי כללי המשחק תוך מתן יתרון למועמד מסוים, אינו עולה בקנה אחד עם החוק - המחייב הליך בחירות דמוקרטי ושיוויוני;

ב) האם אולמרט צריך להימנע מגיבוש תוכנית כלכלית

בימים האחרונים נטען נגד אולמרט, כי עליו למשוך ידיו מגיבוש תוכנית כלכלית ואל-לו להתערב בהכנתה. צדקנים-פרשנים רבים העלו טיעונים אלה. את זאת יש לדחות:

• משרד האוצר על בכיריו וראשו, שר האוצר רוני בר-און, כשל בהיערכות למשבר. אנשי האוצר גררו רגליים בחודשיים האחרונים שבהם החריף המשבר, על-אף שברחבי העולם נחלצו ממשלות להגנת המשק וחסכונות הציבור;

• חמור מכך: עד עתה לא הצליחו אנשי האוצר לגבש תוכנית מוסכמת שתזכה לאמון הציבור. העובדה שבכירי האוצר ובראשם בר-און יוצאים ממש בימים אלה נגד התוכנית להגנת חסכונות הציבור (רשת ביטחון) - שאותה יזמו, ואף טוענים עתה כי תוכנית זו נולדה בגלל לחצים פוליטיים (עליהם...), מלמדת בראש וראשונה כי אין לסמוך עליהם שיפעלו באופן מקצועי נטול פניות;

• ראש הממשלה הוא האיש העומד בראש הרשות המבצעת. הסכסוך החריף האישי בינו לבין בר-און אינו צריך להעלות או להוריד. חובתו של אולמרט להוביל תוכנית כלכלית - יחד עם שר האוצר ובכירי האוצר. חובתו להוביל גם שינויים פרסונאליים, כולל החלפת שר אוצר, במידת הצורך, שיאפשרו לבלום קריסה מוחלטת של המשק והבורסה;

• העובדה שאולמרט מתייעץ עם ראשי ההסתדרות והתעשיינים, וגם עם ראשי אותן מפלגות שאינן בקואליציה הנוכחית, מעידה שהוא למד מעט משגיאות העבר, ושהוא מתנהל באופן מקצועי ושקול. כי זאת יש לדעת: בלא גיבוש הסכמה נרחבת, דינה של תוכנית חדשה להיכשל. בר-און אמור היה ללמוד משהו מכך ששלוש תוכניות שגיבש נותרו על הנייר. העובדה שלא למד, מראה בדיוק מה הוא שווה כשר אוצר; ועד כמה דרוש בימים אלה ראש ממשלה שייטול לידיו את ההובלה.

באתרנו (News1) הובלנו מערכה עיתונאית-ציבורית להדחתו של אולמרט מתפקיד ראש הממשלה. פעלנו כך בגלל השחיתות שדבקה בו. בגלל פשעיו. בגלל השוחד שלקח. בגלל שגנב כספי חסרי ישע. הצלחנו במשימה. לראיה: אולמרט נאלץ להתפטר והוכרז על בחירות חדשות. המערכה עדיין נמשכת, עד מיצוי הדין עם אולמרט ושליחתו לכלא. עם זאת, לא ניתן את ידנו ליצירת תוהו ובוהו שיסכן בימים אלה את המדינה בכלל ואת המשק בפרט. משהוחלט על פיזור הכנסת ועריכת בחירות חדשות (10 בפברואר 2009), יש לאפשר לממשלת מעבר, כן-כן - בראשות אולמרט, להמשיך ולנהל את ענייני המדינה, עד שתוקם ממשלה חדשה. זו אינה זכותה של ממשלת המעבר. זו חובתה כלפי הציבור. את החשבון עם אולמרט נסגור בעתיד הלא רחוק. בנוסף, ניתן גם לקוות שהציבור הרחב יבוא חשבון עם אותם כלי תקשורת ואותם פוליטיקאים ואישי ציבור שכיזבו והטעו והובילו לכיבוש השלטון על-ידי אולמרט ואנשיו.