ועדה שמונתה על-ידי הקונגרס האמריקני, שבראשה עמד סנטור בוב גרהאם, מעריכה כי עד שנת 2013 קיימת סבירות שייעשה שימוש בנשק השמדה המונית בהתקפת טרור במקום כלשהו בעולם. על-מנת למנוע או למזער סכנה מוחשית זאת, נדרשת הקהילה הגלובלית לפעול באופן דחוף ובנחישות.
הוועדה שמונתה ב-2007 התבקשה לבחון את כל קשת האיומים הלא-קונבנציונאליים, ולהגיש ממצאיה והמלצותיה תוך חצי שנה. אולם הוועדה קבעה כבר בתחילת עבודתה, כי תתרכז בשני האיומים שלהערכתה הם החמורים ביותר, קרי, תפוצה וטרור של נשק גרעיני ונשק ביולוגי. קביעה מרכזית של הוועדה היא, כי סביר יותר שארגוני טרור ישיגו ויעשו שימוש בנשק ביולוגי מאשר בנשק גרעיני.
בשנים האחרונות חלה התקדמות עצומה בתחום מדעי החיים וביוטכנולוגיה. בה בשעה שהתקדמות זו מביאה לפריצות דרך ברפואה ובחקלאות, היא מגדילה מאד את הזמינות של גורמים ביולוגיים מסוכנים וטכנולוגיות שיכולות לשמש לפיתוח וייצור נשק ביולוגי, ולהגעתם לידיהם של גורמי טרור. על כן, הוועדה סבורה שממשלת ארצות הברית נדרשת לפעול באופן נמרץ הרבה יותר למניעת התפוצה של נשק ביולוגי ומרכיביו, ובאופן כזה לצמצם את הסיכויים להתרחשות התקפת טרור ביולוגי.
באשר לאיום הגרעיני, מדאיגה במיוחד היא העובדה של תפוצת יכולות גרעין למדינות חדשות (אירן, צפון קוריאה) והחלטתן של מדינות גרעיניות לחדש ולחזק את הארסנל הקיים. תופעה זו בהחלט מגבירה את הסיכוי למשבר צבאי שיגיע עד כדי הפעלת נשק גרעיני. יתירה מזאת, התפוצה של חומרים גרעיניים למדינות נוספות ואמצעי הביטחון הדלים הננקטים על-ידי מדינות אלה כדי לשמור ולאבטח אותם מגבירים את הסיכוי שיגיעו לידיהם של טרוריסטים בדרך זו או אחרת.
מאז אירועי 9/11 וגל שיגור מעטפות האנתרקס שארע זמן קצר לאחר מכן, החלה ממשלת ארצות הברית להיערך לאיום הטרור הביולוגי באופן רציני יותר. אולם, בניגוד לאיום הטרור הגרעיני, בו ריכזה ממשלת ארצות הברית מאמץ רב בכמה חזיתות למניעת הגעתם של חומרים בקיעים לידיהם של טרוריסטים, הרי בנושא הביולוגי לא ניתן לכך, לדעת הוועדה, דגש מספיק. הוועדה ממליצה לרכז עתה מאמץ מיוחד ומוגבר בצד זה של המשוואה. רק על-ידי מתן עדיפות גבוהה למניעת טרור ביולוגי ניתן יהיה להגיע להישגים בארצות הברית ובעולם בכלל, בצמצום ומזעור הסיכויים להתרחשות תקיפה כזו.
בהקשר זה מציינת הוועדה, כי הקהילה העוסקת בגרעין, במוסדות מחקר, תעשיה וכד', הבינה כבר מאז הטלת הפצצה בהירושימה שהיא חייבת לפעול בתנאי בקרה, מידור ואף סודיות. לעומת זאת, בתחום הביולוגי לא היה אירוע מכונן כזה ולכן תרבות הביטחון הביולוגי ( (BIOSECURITYמתפתחת באופן איטי מאד ביחס להופעתם של האיומים והסיכונים הביולוגיים. על כן חשוב מאד שהקהילה המדעית בתחום מדעי החיים באקדמיה, בתי חולים, מוסדות מחקר ותעשיה תעשה מאמץ להעלאת המודעות לסיכונים הקיימים ולנושא הביטחון הביולוגי.
ההמלצות הקונקרטיות של הוועדה בתחום המניעה של תפוצה וטרור ביולוגי מתחלקות לשתי רמות: ברמה הלאומית, קרי בתוך ארצות הברית, נקראת הממשלה לבצע בחינה כוללת של אבטחת אחזקתם של גורמי מחלה מסוכנים, לפתח אסטרטגיה לאומית לשיפור וקידום יכולות זיהוי ואבחנה של מחוללים ביולוגיים בזירה, לעודד את המודעות והחינוך בנושא הביטחון הביולוגי בקרב קהילת מדעי החיים, ולהגביר את היכולות הקיימות לצמצם את מספר הנפגעים הצפוי מתקיפה ביולוגית.
ברמה הגלובלית, נדרשת ממשלת ארצות הברית למאמץ דומה, קרי, קידום ושיפור הביטחון הביולוגי במדינות מתפתחות מצד אחד ובמדינות בעלות תעשיה ביוטכנולוגית מפותחת מצד שני. כמו-כן, יש לתמוך ולשפר מערכות מעקב אפידמיולוגי אזוריות וגלובליות וכן להציע תוכנית פעולה חדשה להגברת האפקטיביות של האמנה הביולוגית (BWC) בעיקר ביחס למניעת שימוש אפשרי על-ידי ארגוני טרור.
בתחום תפוצת הגרעין והשימוש בו על-ידי טרוריסטים, שתי הסכנות המרכזיות הינן התגרענותן של מדינות חדשות והגעת נשק גרעיני או חומרים בקיעים, מרכיבי נשק וטכנולוגיות לידיהם של טרוריסטים.
הוועדה קובעת, כי על ארה"ב לבצע שורה של צעדים תוך שיתוף פעולה גלובלי לחיזוק משטר האי-תפוצה של הגרעין וחיזוק החזון של עולם נקי מנשק גרעיני, בעיקר באמצעות הגברת האפקטיביות והאכיפה של האמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני (NPT). הוועדה הקדישה דיון מיוחד באשר לתוכניות הגרעין של צפון קוריאה ואירן. ביחס לנושא זה קובעת הוועדה כי הממשל הבא חייב לתת עדיפות עליונה לעצירת ההתגרענות של צפון קוריאה ואירן. במקרה של אירן, מדובר בעצירה מוחלטת וקבועה של כל המאמצים לרכישת יכולות של נשק גרעיני. באם הממשל החדש יבחר לנסות לעצור תוכניות אלה באמצעות מגעים דיפלומטים ישירים, הוא חייב לעשות זאת מעמדה של כוח תוך הדגשת הרווחים אם השיחות יצליחו ואירן תזנח את תוכניותיה להשגת נשק גרעיני, ואת המחיר הכבד אותו ישלמו אם לא יעשו כן. מגעים דיפלומטיים אלה חייבים להיות מלווים ונתמכים ע"י איום אמין של פעולה ישירה באם מאמצים אלה יכשלו.
הוועדה בחנה בתשומת לב מיוחדת את מקומן של פקיסטן ורוסיה בנושא. פקיסטן, קובעת הוועדה, מהווה צומת דרכים בה נפגשים באופן מעורר סכנה, טרור ונשק השמדה המונית. על כן, הנשיא הנכנס חייב להקדיש תשומת לב מיוחדת למדינה זו וליישם מדיניות כוללנית כלפיה בשיתוף פקיסטן עצמה ומדינות נוספות - מדיניות שתהיה מושתתת על עקירת הטרור מקרבה בצעדים צבאיים, כלכליים ודיפלומטיים, אבטחת חומרים ביולוגיים וגרעיניים, לחימה והבסת אידיאולוגיה קיצונית ומניעת מרוץ חימוש גרעיני באסיה.
באשר לרוסיה, הוועדה קובעת כי לשתי המדינות - ארה"ב ורוסיה - קיים אינטרס משותף של מניעת הפצה ושימוש בנשק השמדה המונית, ומניעת נפילתו בידי טרוריסטים. הוועדה ממליצה שהממשל החדש יעבוד בשיתוף עם רוסיה ליישום יוזמות למניעת תפוצה ושימוש בנשק השמדה המונית.
מדינת ישראל תומכת ומגבה את המאמץ העולמי שבו משמשת ארה"ב ראש חץ למניעת תפוצה של נשק השמדה המונית ובעיקר הסיכון של שימוש בו ע"י גורמי טרור. כמו ארה"ב, גם ישראל הגבירה את מאמציה בתחום לאחר אירועי 9/11. ברמה ההצהרתית, ישראל תומכת ביוזמות בינלאומית שונות.לדוגמא החלטת מועצת הביטחון 1540 מאפריל 2004. החלטה זו מהווה כיום נדבך מרכזי ביוזמה הבינלאומית למניעת הפצה של נשק לא קונבנציונאלי תוך מתן דגש למניעת הגעתו לגורמי טרור ע"י נקיטת יוזמות של המדינות החברות בתחום החקיקה, רגולציה ומשטרי ייצוא.
ברמה המעשית, ישראל תומכת ומיישרת קו עם יוזמות בינלאומיות שונות בתחום משטרי פיקוח על היצוא של חומרים גרעיניים, כימיים וביולוגיים כמו "קבוצת אוסטרליה". יתר על כן, בשנת 2004 פורסם מטעם שר התמ"ת צו מיוחד: "פיקוח על יצוא חומרים גרעיניים כימיים וביולוגיים" שמטרתו המוצהרת העיקרית היא מניעת תפוצה של נשק בלתי קונבנציונאלי ומרכיביו.
בתחום הביולוגי, בוצעה בשלוש השנים האחרונות עבודה תשתיתית מקיפה וחשובה בכל הקשור לביטחון הביולוגי ברוח ההמלצות של הוועדה האמריקנית בנושא. ועדת היגוי של מומחים בתחומי הביולוגיה והמשפט מונתה ע"י נשיא האקדמיה הלאומית למדעים וראש המטה לביטחון לאומי, לבחון את נושא הביטחון הביולוגי במערך המחקר במדינת ישראל ולגבש המלצות. הוועדה קבעה שעל-מנת למנוע את האפשרות של זליגת מחוללי מחלות ביולוגיים וכן טכנולוגיות רגישות לידיהם של גורמי טרור, יש להקים מערך פיקוח ובקרה אשר יבוסס בחוק ויפעל בשתי רמות: הרמה הלאומית - ועדה מקצועית עליונה שתייעץ לשר הבריאות וברמה המוסדית. בנוסף לכך המליצה על תוכנית לאומית להעלאת מודעות וחינוך הקהילה העוסקת במדעי החיים בסוגיית הביטחון הביולוגי.
המלצות הוועדה אומצו בחקיקה של הכנסת במסגרת החוק "הסדרת המחקר במחוללי מחלה ביולוגיים" התשס"ט-2008 שאושר בימים אלה בכנסת. אין ספק כי המלצות הוועדה והחוק החדש יתרמו תרומה חשובה בנושא הביטחון הביולוגי. עם זאת הדרך עדיין ארוכה. מדינת ישראל חייבת להמשיך ולפעול בנושא מניעת התפוצה ברוח ההמלצות של הוועדה האמריקנית, שחלק מהמלצותיה רלוונטי גם לישראל, ותוך שיתוף פעולה בינלאומי הדוק.
