דברי התוכחה של הנביא ישעיהו: "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חשך לאור ואור לחשך, שמים מר למתוק ומתוק למר". כאילו נאמרו בימים אלה על התנהלותה של ממשלת ישראל, ועל התקשורת המסקרת את פעילותה.
הקוראים "מורדים" לנאמנים.
המכנים את בית השלום "בית המריבה".
המשלמים מיליוני שקלים תמורת קאסמים ופצ"מרים מתפוצצים.
המתירים ביקורי משפחות אצל טרוריסטים רוצחים, ואינם מתנים זאת בביקורים אצל החייל גלעד שליט.
המבטיחים "מזרח תיכון חדש" בעודנו מתבוססים עמוק במזרח תיכון ישן ונפיץ העקוב בדם יקירינו.
המכנים "רגיעה" למטחי טילים.
האומרים "דמוקרטיה" לנאומי הסתה של ח"כים ערבים בכנסת ישראל.
לערבים זה טרנספר - ליהודים רק הינתקות.
המטיפים לדבר עם החמאס "כי שלום עושים עם אוייבים" - אך מרוצצים באלות ראשיהם של מתנחלים.
המטיבים לדעת מי נבחר למקום ה-20 בליכוד, אך אינם יודעים מי נבחר למקום ה-20 בעבודה ובקדימה.
המקפידים על "זכות הציבור לדעת" על נוער הגבעות, ושוכחים את הזכות הזאת מול האנרכיסטים של השלום בבלעין.
הדוגלים ב"שלום תמורת שטחים", ומתעלמים מכך שהשטחים כוללים גם את יפו, חיפה ועכו.
המאיימים עלינו בסכנה הדמוגרפית שפתרונה נסיגה מיהודה ושומרון, אך איזו סכנה דמוגרפית מחייבת נסיגה מרמת הגולן?
וכך ממשיכה ופועלת ללא מעצור, מכבסת המילים המשומנת, השוטפת את מוחותינו.
