הצעדה באום אל פחם תוכננה לפני זמן רב, הרבה לפני האירועים בחברון וכל הדיבורים של בעלי המוסר הכפול והמתחסד על שלטון החוק והדמוקרטיה; ואולם אין לנו ספק כי נוכח אותם אירועים שבחברון, הצעדה המתוכננת ליום שני בה נגיע בעזרת השם, עם דגלי ישראל ונתהלך ברחובות אום אל פחם, חושפת את אותם אבירי "שלטון החוק" במלוא עליבותם וחרפתם.
הנה רשימה (חלקית ביותר) של המתחסדים, הצבועים, ומי שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס:
השר דיכטר:מלשכתו של השר לביטחון פנים דלפו בסוף השבוע ידיעות כי השר מבקש לקיים "הערכת מצב" באשר לצעדה ורק אז יחליט על קיומה. דא עקא שיש בעיה קשה עם ההדלפות הללו: הן לא ממש משקפות את המציאות, שהרי הצעדה של פעילי חזית יהודית ברחובות אום אל פחם היא צעדה שנציגיו של השר דיכטר התנגדו לה וחרף ההתנגדות הזאת החליטו שופטי בית המשפט העליון לאשר את הצעדה.
במדינת ישראל, כידוע, החלטת בית המשפט העליון היא האמורה לחייב, ועל כן דיכטר בהחלט יכול לעשות קולות של מתנגד; אלא שדברי דיכטר ודברי השופט אדמונד לוי: דברי השופט קודמים.
אגב, ליבי ליבי על השר דיכטר שביום רביעי אמור להעמיד את עצמו לבחירה בפריימריז של קדימה. דיכטר בודאי רוצה את אהדת הקולות הערבים ומכאן ההדלפות של לשכתו, אלא שכדאי להזכיר לדיכטר כי בפרשת בית השלום בחברון, היה זה הוא שרץ לתקשורת וסיפר כי המשטרה תאכוף את החלטת בית המשפט וביתר שאת. האם כאשר בית המשפט נותן בפעם הראשונה חופש ביטוי לימין ומחייב את המשטרה לאפשר לנו לקיים צעדה בעיר אום אל פחם אז המשטרה כבר לא חייבת לאכוף את ההחלטה?
התקשורת הישראלית - כמויות הדיו וקיתונות הבוז שרחשו בתקשורת הישראלית כלפי אויביה של הדמוקרטיה (הלא הם מתנחלי חברון) יכולים היו לפרנס מדינה שלמה: התקשורת הישראלית יצאה מגדרה על-מנת להסית נגד המתיישבים תחת הטענות ש"אין להיכנע לאלימות ולטרור, אין להיכנע לתכתיבים של מיעוט קיצוני ואלים, אסור לוותר למי שלא מכיר בדמוקרטיה, חייבים לקיים את החלטת בית המשפט"! מנחום ברנע ובן דרור ימיני ועד כתבלבי החצר של המשטרה - כולם הסיתו, כולם יצאו נגד אנשי חברון, וכל זאת הם עשו בשם שלטון החוק, כאשר רוממות כבוד שופטי העליון בגרונם; ואולם כאשר מדובר בצעדה עם דגלי ישראל, בהחלטה מפורשת של בית המשפט (פי כמה מההחלטה הלא ברורה בעניין בית השלום שם בג"צ רק קבע שלמדינה יש סמכות לפנות), הרי שלא שמענו אמירה וחצי אמירה בעד הצעדה! פתאום נחום ברנע נדם, בן דרור ימיני שתק וכל כתבלבי החצר של המשטרה מחרישים נוכח האיום לפגוע בדמוקרטיה ולמנוע את הצעדה – איומים של מיעוט אלים וקיצוני שאינו מכיר בדמוקרטיה ובהחלטות של בית המשפט העליון.
אנשי 'שלום עכשיו': בשעה ששורות אלה נכתבות, מתפרסמת באתר שלהם קריאה להגיע להפגנה. לרגע שמחתי, הנה אבירי זכויות האזרח והדמוקרטיה לא שותקים נוכח האיומים של התנועה האיסלאמית ויוצאים להגנת שלטון החוק; אלא שכאשר קראתי את ההודעה, הבנתי - הם לא רוצים להפגין בעד הדמוקרטיה, הם לא רוצים להפגין בעד חופש הביטוי, אלא מבקשים לסתום לנו את הפה. ניחא כך, אבל מעניין אותי לשאול את יריב אופנהיימר וחבריו, איך כל זה מסתדר עם ההשקפה שבמדינה דמוקרטית - בית המשפט קובע: הרי בג"צ הוא המגרש הביתי שלכם! אליו אתם רצים כל שני וחמישי ומבקשים (ומקבלים בחותמת גומי) החלטות נגד עמונה, ונגד ההתיישבות בחברון ונגד המאחזים ונגדה המתיישבים – או אז אתם מרוממים את שלטון החוק וקובעים כי מאבקכם הוא מאבקה של הדמוקרטיה! ומה היום? איך אתם מסבירים את זה שבג"צ פסק בעד הצעדה ואתם פתאום נגד? האם כאשר פעם אחת (ויחידה) פוסקים אחרת ממה שאתם חושבים אז השופטים כבר לא שווים? מוטים? ימנים? יצא המרצע מן השק!
משטרת ישראל ופרקליטות המדינה – בנחישות ובנחישות הם הגיעו לבית בחברון! לפני כן הם ערכו מעצרים המוניים, ועוד קודם לכן הזהירו את מי שקרא להתנגד לפינוי כי הוא מסית כנגד החלטת בג"צ והוא צפוי להיעצר. ואולם פתאום, כאשר ראש מועצה אזורית מנשה, אילן שדה, ועוד קבוצה של אנשי ציבור ערבים ועוד ארגוני שמאל קיצוני משלום עכשיו "ועד האנרכיסטים" מודיעים כי "יחסמו את כל צירי הגישה לאום אל פחם," ישכבו על הכביש, ימנעו מאנשי הימין להיכנס לעיר – אין כל תגובה, משטרת ישראל נמצאת בממתינה.
איפה שי ניצן עם ההחלטות שלו שיש לעצור כל מי שמסית לחסום כביש (בש"פ מ. ישראל נ' שי מלכה), איפה הפרקליטות שתיקח את האדון שדה לבית המשפט ותלמד אותו שבמדינת חוק מי שמאיים מוצא עצמו בספסל הנאשמים ועצורים? איפה השוטרים עם ההזמנות לחקירה, עם האלות, עם הפרשים ועם המכתזיות (ניסו שחם): האם המשטרה והפרקליטות עושים יד אחת עם פורעי החוק?
נ. ב. החתום מעלה, לא באמת חושב שיש דמוקרטיה במדינת ישראל! לא באמת חושב שרוב שופטי בית המשפט העליון הם שופטים הגונים, וחלק מהשאלות שנשאלו כאן הן שאלות רטוריות שהתגובה עליהם ידועה!
