ישראל יכלה למנוע את מופע החרפה בעזה, שבו הציג החמאס את גלעד שליט בכל עליבותו. עכשיו, כשכבר איחרה את הרכבת, היא יכולה רק להצטער על אוזלת היד שהפגינה אל מול הטרור הרצחני.
את החרפה הזאת המטנו על עצמנו במו-ידינו. הדברים אמורים בתרגילי החמקמקות החוזרים ונשנים שלנו, כאשר הקלפים לשחרורו של גלעד היו עדיין טובים יחסית. התרגילים האלה הם ששיחקו לידי ארגוני הטרור; תיאבון הסחיטה שלהם רק גבר והוא היה גם המניע לקיום המופע המבחיל והמצמרר, קבל עם ועדה, שמטרתו הייתה אחת: לעשות מאיתנו צחוק ולהכאיב לנו בבטן.
למרבה הצער, נראה בעליל שזוהי רק ההתחלה, כשהסוף מי ישורנו. עכשיו כבר לא ניתן להסתיר את האמת המרה והכואבת: אם אכן ישוחרר אי פעם גלעד שליט משביו - יהיה השחרור כרוך במחיר הכואב ביותר שניתן בכלל להעלות על הדעת: כל מחבל עם דם על הידיים יוכל אז לחגוג את ניצחון שחרורו מן הכלא הישראלי.
באירוניה של הגורל הגיעו הדברים לכך שאפילו אנשי ביטחון מובהקים, כאהוד ברק ובנימין בן-אליעזר, כבר הרימו ידיים. איש מהם אינו מסתיר עוד כי הוא מוכן לשלם כל מחיר נדרש, ובלבד שגלעד שליט יחזור בשלום הביתה. ואל מול מקהלת ה"תבוסתנות" הזו הצטרפה למקהלה כסוליסטית גם שרת החוץ, ציפי לבני, והפעם דווקא בסגנון "ניצי" מובהק. לדבריה, אין שום ערובה לכך שכל חייל שבוי אכן יוחזר, ביום מן הימים, הביתה.
משחרור לסחרור דבריה של שרת החוץ רק הגדישו את הסאה ונפלו, כמובן, על אוזניהם הערלות של ארגוני המחבלים. שהרי אם אלה הם פני הדברים – שואלים ראשיהם, ובצדק - למה ישראל מתייפחת כל כך? והם עצמם גם מגיבים: "הרי אתם, בעצמכם, אמרתם"! הגם שיש אמת צבאית אכזרית וצרופה בדבריה של ציפי לבני, מן הדין היה שלא הייתה משמיעה אותם בפומבי. בוודאי שלא באוזני תלמידים העומדים לפני גיוסם.
אין זאת כי אם המשגים הטקטיים של ישראל מן העבר חוזרים אליה עכשיו כבומרנג. ממש כמו חלום-בלהות וכמו מלח הנזרה על פצעים, הם חוזרים ומעלים מן האוב והשכחה את גורלם האומלל של החייל נחשון וקסמן ושל הנווט רון ארד. השניים מצאו את מותם בידי בני העוולה רק לאחר שישראל סירבה להכיר בהם ולנהל עימם משא-ומתן.
ושוב חוזרים אלינו הזמנים שבהם היו גם אש"ף וגם מנהיגו, יאסר ערפאת, מוקצים מחמת המיאוס. רק שבסופו של דבר הם עלו לגדולה, על אפנו ועל חמתנו, כמייצגיו של העם הפלשתיני. נראה, בעליל, שבמאבק העכשווי, הנטוש זה מכבר בין הפתח לחמאס על הנהגת עמם - תהיה ידו של זה האחרון על העליונה. למרבה הצער עלול אז עניין השחרור של גלעד שליט להפוך לסחרור אחד גדול...
