מזה חודשים רבים, נשאלות שלוש שאלות חשובות מעל דפי העיתונות, ובתוכניות הטלוויזיה והרדיו. לכאורה אין קשר בין שלוש השאלות, אך מעשית, הן קשורות זו בזו בקשר הדוק:
1. מדינת ישראל מאויימת על-ידי טילים ורקטות, וכן על-ידי פצצות מרגמה. לישראל אין מענה לאיום זה מצד החמאס והחיזבאללה, ומענה כזה אינו קיים בשום מקום, ולכן ישראל מפתחת את הנשק המכונה "כיפת ברזל". גם נשק זה ייתן רק מענה חלקי לאיום, ולכן על ישראל למגן את היישובים הנמצאים בטווח האש של אותן רקטות, טילים ומרגמות.
2. תגובה ישראלית לירי רקטות וטילים מרצועת עזה – בשלב זה – מחייבת כיבוש הרצועה, וכרוכה במבצע צבאי רחב מימדים, העשוי להביא לאבידות כבידות לצה"ל.
3. ישראל עושה את כל המאמצים על-מנת לשחרר את גלעד שליט, אך מאחר ויש לנו עניין עם ארגון טרור שיש לו דרישות לשחרר אסירים עם דם על ידיהם, הדבר מקשה עלינו לעשות יותר מכפי שאנו עושים.
כפי שאמרתי לעיל, לכאורה הדברים אינם קשורים. אולם לדעתי יש גם יש קשר הדוק ביניהם. אולם לפני שנפנה לדון בכך, אבקש לתת תשובות לשלושת הנושאים שלעיל, והתשובות הן כדלקמן, על-פי הסדר:
1. שקר.
2. שקר.
3. שקר.
אני קובע בצורה המוחלטת ביותר כי אכן, משקרים את העם במדינת ישראל, וכי לכל אחד מן השקרים יש סיבה.
אפשר לומר כי כאן מתחיל למעשה הדיון בשלוש השאלות שלעיל.
ולהלן התשובות האמיתיות (בקצרה ככל הניתן) לשאלות הללו:
1. איום הטילים והרקטות קיים כבר עשורים אחדים. רמת האינטנסיביות והתחכום של הרקטות והטילים עולה, אך בבסיסו, האיום הוא אותו איום. עוד בשנת 1996, לאור איום הקטיושות על קריית שמונה, פנתה ישראל לארצות הברית, במישור הגבוה ביותר, בבקשה לפתח נשק שיוכל לפתור את הבעיה. הבקשה הישראלית לוותה בהצעה שהנשק יהיה מעיין תותח לייזר שהעקרונות ליישומו הונחו על-ידי מדענים ישראלים. האמריקנים נענו בחיוב ובתוך מספר שנים פותח טיפוס אב לנשק כזה הנקרא "נאוטילוס", והוא נייח לחלוטין. וככזה, הוא אינו מתאים להגנה על מטרות ניידות, אלא על נייחות בלבד. נערכו בו ניסויים שכולם הצליחו הצלחה מלאה. הגורמים הביטחוניים בישראל אישרו להמשיך בפיתוח, ולייצר דגם טרום ייצור. הדגם הזה, המתקדם יותר נקרא באנגלית Sky Guard ולעומת ה"נאוטילוס" הוא נייד, וטווח הפגיעה שלו הוגדל. אך הוא עדיין מתאים ביותר להגנה על מטרות נייחות. זאת מאחר ואין לו ניידות – כמו לטנק למשל. הנשק הוצע כמובן גם לכוחות המזוינים האמריקנים. אולם אלה, מסיבותיהם, זקוקים לכלי נשק בעל ניידות מלאה לשימוש בשדה הקרב, ולכן דחו את רכישתו עד אשר יגיע פיתוחו לשלב בו יהיה יביל אוויר – כלומר יוכל להיות מוצב בכל אזור מערכה שהוא על פני כדור הארץ, בו הם פועלים.
במקרה זה, האינטרסים של ישראל ושל ארה"ב שונים, כי לישראל מתאים נשק להגנה על מטרות נייחות כמו ערים (קרית שמונה, שדרות, אשקלון) ומתקנים נייחים כמו תחנות כוח, שדות תעופה צבאיים, וכדומה. בשלב טרום הייצור של הסקייגארד בגרסה הנייחת, לאחר סדרת ניסויים בו הוכיח הנשק את יכולותיו, הודיעה ישראל לחברה האמריקנית המפתחת (חב' נורתרופ-גראמן) כי אין לה עניין בהמשך הפיתוח, וכי היא פורשת מן הפרויקט. התוצאה – אין לישראל כרגע כל הגנה בפני נשק הרקטות הטילים והמרגמות אותו מפעילים הפלשתינים מרצועת עזה. (שלא לדבר על כך שאם היה נשק זה קיים בארסנל הישראלי עוד לפני מלחמת לבנון השנייה, פני המלחמה היו שונים לחלוטין). בעזות מצח ובחוצפה שאין לה שיעור, מספרים לנו בכירי מערכת הביטחון כי הנאוטילוס/סקייגארד אינם קיימים, ואם קיים משהו כזה אין לו יכולת יירוט של רקטות טילים ומרגמות. וזה כאמור השקר מס' 1. לסיבות האפשריות לשקר הזה נגיע בהמשך.
בסוגריים אומר כי בארצות הברית נבחנת כעת התאמתו של הנשק הזה לנשיאה במטוס מסוג ג'מבו, כשהכוונה היא שהוא (הנשק) ישמש ליירוט טילים כולל טילים בליסטיים, בטווחים של מאות קילומטרים. ייתכן גם שיתאפשר ליירט בעזרתו מטוסי אוייב, בלי להיכנס עמם לקרב. סגור סוגריים.
2. תגובה ישראלית לירי הרקטות, הטילים והמרגמות מרצועת עזה על ישובים ישראלים, אינה צריכה בהכרח להיות מבצע צבאי רחב מימדים, הכרוך באפשרות של אבידות כבדות לצה"ל. אם האחראים על מערכת הביטחון (ולהלן, לאור התשובה לשאלה מס' 1, אפשר לקרוא להם השקרנים), היו עושים את הנדרש, כלומר משלימים את פיתוח נשק הלייזר (הסקייגארד), ומציבים מספר מסוים של יחידות כאלה באזור הנתון לאיום, הנשק הזה, שעל-פי השקרנים אינו קיים, היה מייתר את הצורך בפעולה נרחבת. הוא פשוט היה מבטל את האיום. אבל כעת אין לנו את כלי הנשק הזה, והאיום עדיין קיים.
לפני יציאה "למבצע רחב מימדים הכרוך בכיבוש הרצועה אשר במהלכו עלולים להיהרג רבים מחיילי צה"ל", יש עוד סדרה ארוכה מאוד של אמצעים אותם ניתן לנקוט כלפי השלטון החמאסי בעזה: חסימה מוחלטת של המעברים אל עזה וממנה, כולל אי העברת חשמל, אי העברת דלק, ובקיצור ניתוק מוחלט של עזה מישראל. יש להדגיש כי גם פקידי האו"ם אם ירצו לעבור לעזה או לצאת ממנה יצטרכו להיעזר בשירותיהם של המצרים. ובמילים קצרות וברורות – על ישראל להשלים את מהלך ההינתקות מרצועת עזה שהחל בפינוי תושבי היישובים הישראלים שם ב-2005. כמו-כן יש אפשרויות תגובה על ירי לעבר ישראל.
לדוגמא ירי תגובה לעבר מקורות הירי בלי להביא בחשבון היכן הם אותם מקורות. ישראל יכולה להציב מסביב לגבולות הרצועה כמה וכמה אגדים ארטילריים, שיוכלו לכסות את כל שטח הרצועה, ולגרום לפגיעות קשות בחמאס. אפשר להפעיל את חיל האוויר על-מנת לפגוע במשגרים ובבכירי החמאס, מה שנקרא חיסול ממוקד. ועד כהנה וכהנה כיד הדמיון הטובה על הקורא. כל היתר הם שקרים נוספים של בכירי מערכת הביטחון, כולל הפנייה אל היועץ המשפטי לממשלה למתן חוות דעת משפטית.
3. גלעד שליט: גם כאן אין הממשלה ומערכת הביטחון עושות אף שבריר מן הנדרש. כל הסיפורים על משאים ומתנים הם מערכת מתוזמנת היטב של שקרים. איך יכול מישהו ממערכת הביטחון לטעון כי ישראל עושה הכל למען השבוי גלעד שליט, כאשר מאז נישבה איש עוד לא ראה אותו, מכתבים אינם מגיעים אליו כסדר, הוא לא נבדק על-ידי רופאים ניטרליים ואין איש יודע מה מצבו הבריאותי, אין לו אפשרות לרכוש מוצרים כלשהם היכולים להקל על שביו, ואין כל אפשרות להתקשר אל הוריו ומשפחתו.
וזאת כאשר במשך כתשע מאות יום מאז נחטף, אסירי החמאס בישראל מקבלים ביקורים סדירים של אנשי הצלב האדום, משפחותיהם מבקרות אצלם בקביעות, הם מקבלים חבילות של מזון ממתקים וסיגריות, יש להם אפשרות לרכוש מוצרים שונים בקנטינות של בתי הכלא בהם הם שוהים, ויש להם אפשרות להתקשר למשפחותיהם בטלפונים ניידים או ציבוריים. ולא זו אף זו, ניתנת להם האפשרות ללימודים – בחינות בגרות ותואר באוניברסיטה הפתוחה. לאלה יש הכל על-מנת להנעים את שהייתם בכלא, ולגלעד שליט אין כלום. והחצופים השקרנים אומרים שהם עושים הכל בשבילו. שיקום מישהו ויאמר שאכן המדינה עושה הכל למען גלעד שליט. מעניין למי יש את האומץ והחוצפה לכך, מלבד בכירי הממשלה ומערכת הביטחון.
לכאורה, אין קשר בין הדברים, אך האמת היא כי הכל קשור זה בזה. הממשלה ומערכת הביטחון מנהלות מערכת של לוחמה פסיכולוגית נגד אזרחי מדינת ישראל. יש לכך סיבות. אולם על כך במאמר נפרד.
