הליכי פשיטת הרגל בדומה להליכי הוצאה לפועל מיועדים לאנשים הנמצאים בחובות. בדיני פשיטת הרגל בהשוואה לדיני ההוצאה לפועל, מצויים אמצעים אפקטיביים יותר להברחות רכוש והעדפות נושים, ברם יש להליכי פשיטת הרגל יתרון בולט והוא כי בהליכים אלו ניתן לקבל את ההפטר המיוחל ולהתחיל דף חדש בחיים - וזאת בניגוד להליכי ההוצאה לפועל. במאמר זה, נעסוק בהרחבה בהליך ההפטר בהליכי פשיטת רגל.
מהי פשיטת רגל? כאמור, פשיטת רגל מאופיינת בחוסר היכולת של האדם שהוכרז כפושט רגל לשלם את חובותיו הכספיים לנושים כלפיהם התחייב. המעמד המשפטי של פושט רגל נועד להשגת שתי מטרות: הראשונה, לאפשר לחייב שבתום לב אינו יכול לשלם את חובותיו להתחיל מחדש ולמנוע את התנגחויות הנושים והשלטונות בו, והשנייה, להסדיר את כינוס נכסי החייב כדי לחלקם באופן מוסדר ללא העדפת נושים, לפי סדר עדיפות הקבוע בחוק.
היות וקיימת אפשרות לפתוח דף חדש בחיים, הפטר היא משאלת לב של כל חייב. ההפטר הוא השלב הסופי בו פונה פושט הרגל לבית המשפט המחוזי בבקשה ליתן צו הפטר שיפטור אותו מכל חובותיו. חשוב לזכור, כי הבקשה להפטר יכולה להיות מוגשת בד-בבד עם הכרזתו של החייב כפושט רגל, ובתנאי שחלפו שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס.
שיקול הדעת השיפוטי בבקשה להפטר בעת הדיון בבקשה למתן צו הפטר, בית המשפט מפעיל שיקול דעת תוך שהוא מתחשב בתסקיר כונס הנכסים הרשמי בדבר עסקי החייב. התסקיר מהווה ראיה לכאורה לאמור בו. כמו-כן, מביאים בחשבון את התנהגות החייב בהליך פשיטת רגל – היינו מבררים אם פעל בתום לב ולא צבר חובות מעל ליכולתו. אם לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו, רשאי בית המשפט, מיוזמתו, לבקשת הכנ"ר, הנאמן או לבקשת אחד מנושי החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר.
חשוב לזכור, כי במידה ופושט הרגל הורשע בעבירה לפי הפקודה או בכל עבירה המתייחסת לפשיטת הרגל, בית המשפט רשאי, בין היתר, שלא ליתן הפטר, להתלות את ההפטר לתקופה מסוימת, או להתנות את ההפטר.
התניות להפטר בית המשפט יכול לדרוש מפושט הרגל, שכתנאי להפטר, על החייב לתת את הסכמתו למתן פסק דין נגדו לטובת הכנ"ר או הנאמן בגין יתרת החובות בפשיטת הרגל שלא נפרעו עד יום ההפטר, ולתשלום היתרה מתוך רווחיו העתידים של פושט הרגל או מתוך נכסים שרכש אחרי שהוכרז פושט רגל, באופן ובתנאים שהורה עליהם בית המשפט.
אימתי לא ינתן הפטר? כאמור לעיל, קיימים מספר מקרים שמפורטים בפקודה, המונעים מהחייב לקבל הפטר, ואלו הם:
1. מצבים בהם במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.
2. אם פושט הרגל לא ניהל פנקסי חשבונות כמקובל.
3. אם פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסק חדש כשידע שהוא חדל פירעון.
4. אם פושט הרגל לא הניח את הדעת מדוע הפסיד או החסיר כדי עמידה בחבויותיו, היינו מתגלה לבית המשפט, כי פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה את עסקיו.
5. פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת ו/או בלתי מוצדקת ע"י הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק.
6. אם בשלושת החדשים טרם צו הכינוס ניתנה העדפה לנושה באופן לא כשר.
7. פושט הרגל הוכרז כבר קודם לכן כפושט רגל (בחמש השנים שקדמו למועד מתן הצו).
8. אם פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה.
ממה פושט הרגל אינו פטור? כפי שהוסבר, צו ההפטר משחרר את החייב מכל חוב בר תביעה בהליך פשיטת הרגל. אך, קיימים חובות מסוימים שהחייב אינו פטור מהם: כך למשל, חוב המגיע לפי התחייבות בדבר הימנעות מעבירה, או חוב שנוצר במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שקיבל ויתור על החוב באמצעות אותה מרמה, או חוב לטובת המדינה המגיע לה בגין קנס, כך גם בדומה חוב הניתן בהתאם לפסק דין לחובת החייב בתובענת מזונות וקיימות דוגמאות נוספות.
חשוב לזכור, כי פושט רגל מופטר חייב למרות הפטרו לסייע בידי הנאמן במימוש נכסיו המוקנים לנאמן ובחלוקתם. אם בית המשפט ימצא כי פושט הרגל לא מעניק סיוע, אזי הוא עשוי לבטל את ההפטר, אך אין הביטול פוגע בתוקף מכירה, העברה או תשלום וכל דבר אחר שנעשו כשורה אחרי מתן ההפטר ולפני ביטולו.
הפטר- הסוף? אומנם ההפטר הוא הסוף המיוחל להליך פשיטת הרגל, ברם הוא לא הפתרון לכל הבעיות שכן, עידכון כל הרשויות המבצעות וכן עידכון המעקלים כי החייב הופטר מחובותיו מתמשך על פני פרק זמן לא מבוטל. כך למעשה, גם אם רואים את צו ההפטר שניתן, הפקידים לא תמיד מבינים את משמעותו. רשמים בהוצאה לפועל, שמקבלים על כך הודעה, נותנים לרוב החלטה לתגובת הזוכה בתיק – ללא הצורך. פקידי ביטוח לאומי ממשיכים בהטלת עיקולים, בעיכוב כספים ובשליחת התראות.
