בתרבות שלנו, ובעיקר בישראל, קיים רגש הדוק בין אוכל לבין מצב הרוח. אנו אוכלים בדרך-כלל כאשר אנו חוגגים, כלומר כאשר מצב הרוח מרומם, כאשר קיימת אווירה משפחתית או זוגית נעימה ובנסיבות של ציון אירועים מיוחדים שבהם אנו מרגישים טוב.
מסתבר שהקשר אינו תרבותי גרידא, אלא שהרכב המזון והתזמון שבו אנו אוכלים אותו אכן קשורים קשר הדוק למצב הרוח. אצל אנשים רבים שינויים במצבי הרוח נקשרים לשינויים בהרגלי האכילה - למשל בדרך-כלל דיכאון ומצב רוח נמוך גורמים לירידה בכמות המזון הנאכל, ולפיכך אנשים השרויים בדיכאון בעקבות משבר יחוו פעמים רבות ירידה במשקל למרות שלא התכוונו לרזות. בחורף אנשים נוטים יותר למצב רוח נמוך ואף לדיכאון, ויש טענה שתופעה זו קשורה לכמות האור הנמוכה יותר. לעומת זאת, תחושות שמחה ואושר יגרמו פעמים רבות לאכילה מוגברת.
הרגלי האכילה שלנו משתנים ומשתבשים גם בתגובה לסטרס ומתח. פעמים רבות סטרס ומתח גורמים לירידה בכמות האכילה, אך אצל חלק מהאנשים האכילה דווקא עוזרת בהתמודדות עם מתח ומסייעת להפיג אותו.
מזונות ומשקאות המכילים קפאין (כגון: קפה, תה, שוקולד וקולה) מגבירים את עוררות מערכת העצבים ואת תחושת המתח, לכן רצוי דווקא להימנע מהם בזמן מתח, למרות שרובנו נוטים באופן אינטואיטיבי דווקא להגביר את צריכתם כאשר אנו מתוחים.
אצל חלק מהאנשים דילוג על ארוחה ורעב ממושך יביאו לסימפטומים גופניים כמו חולשה, סחרחורות וכאבי ראש, ואצל חלק מהאנשים התופעות שייחוו במצבים אלה יהיו יותר בכיוון הנפשי - עצבנות ומצב רוח רע.
קשר זה מבוסס לא רק על רמת הסוכר בדם ועל תחושת המלאות בקיבה, אלא קיים קשר בין סוג ותזמון האוכל שאנו אוכלים לבין רמת חומרים כימיים המופרשים במוחנו, משמשים כמוליכים במערכת העצבים (נוירוטרנסמיטורים) ומשפיעים על מצב רוחנו. החומר המוכר אולי ביותר בהקשר זה הוא הסרוטונין, שתפקידו ליצור תחושת רגיעה, שובע ולהשרות שינה.
רמתו של הסרוטונין נוטה לרדת בשעות אחר-הצהריים, מה שמביא בדרך-כלל לרעב מוגבר לפחמימות, כיוון שהפרשת הסרוטונין מתגברת בעקבות אכילת פחמימות מורכבות, זאת למרות שהסרוטונין בנוי דווקא מחומצות אמינו, שהן מרכיב חלבוני.
כאשר אנו אוכלים פחמימות מורכבות, בעיקר בשעות שבהן הסרוטונין נמוך, רמתו תעלה ואז נחווה שובע ורוגע נעים, וכתוצאה מכך גם מצב הרוח שלנו ישתפר.
ויטמינים ומינרלים קשורים גם הם להיווצרות מוליכים עצביים וכתוצאה מכך לתחושת רגיעה והרפיה, כמו סידן ומגנזיום, וכן ויטמינים מקבוצה B כמו ויטמין B1 (תיאמין), או ויטמין B2 (ריבופלאבין).
לויטמינים מקבוצה B תפקיד חיוני במערכת העצבים, ומחסור בהם עלול להביא לפגיעה במערכת העצבים וכתוצאה מכך להפרעות שונות הקשורות בין היתר למצב הרוח. מקור תזונתי מצויין לויטמינים מקבוצה B וכן למינרל מגנזיום הוא דגנים מלאים כמו חיטה מלאה, אורז מלא ושיבולת שועל, אותם מומלץ לשלב בכל ארוחה, כולל ארוחות ביניים קטנות יותר במשך היום, אשר יסייעו גם בשמירה על רמת סוכר תקינה בדם וימנעו תנודות במצב הרוח.
כיוון שעל-פי סקרים, כולל סקר משרד הבריאות, מרבית האוכלוסיה אינה מקבלת מהמזון את כל כמות ומגוון הויטמינים והמינרלים הדרושים מהתזונה בלבד, מסתבר שמומלץ להשלים את התזונה בעזרת מולטיויטמין כדוגמת צנטרום גם כדי לשמור על מצב הרוח.
אכילת פחמימות פשוטות, כלומר סוכרים, כגון ממתקים, עוגות וכו' אינה מומלצת למי שרוצה לשמור על מצב רוח טוב. ייתכן שזה יישמע מוזר, כיוון שבדרך-כלל אנו מזהים את הטעם המתוק והשובע המהיר עם מצב רוח טוב. ההסבר למה שקורה בפועל, הוא שהעלייה המהירה של רמת הסוכר בדם אחרי אכילת ממתקים, גורמת גם להפרשה מוגברת של אינסולין, וכתוצאה מכך לירידה מהירה של רמת הסוכר בדם, מה שעלול לגרום לתנודות במצב הרוח. כמו-כן, אכילה מוגזמת של ממתקים גורמת לניצול מוגבר בגוף של ויטמינים מקבוצה B ולאיבודם בשתן, וירידת רמתם בגוף עלולה לפגוע בפעילות מערכת העצבים ובמצב הרוח.
