המקרה הטרגי האחרון בו קיפחה יולדת את חייה לאחר ניתוח קיסרי, כאשר האחיות לא שעו לתלונותיה החוזרות, משקפת את הזלזול הגובר והולך בטיפול רפואי אחראי, ובחיי אדם בישראל.
הרופאים החוטאים ברשלנות, יוצאים מבית המשפט בעונשים קלים הגובלים בשערוריה, כאילו הרופא הוא הזקוק לרחמים ולא הקורבן ומשפחתו, אשר איבדו את יקירם.
חדשות לבקרים אנו שומעים על ליקויי אבחנות, טיפולים כושלים, רשלנות מקצועית הזועקת לשמים, ומעל לכל, זלזול בחיי אדם הנזקקים לטיפול רפואי הולם להצלת חייהם.
המקרים אשר הגיעו לבתי המשפט והמאבקים אשר נוהלו על-ידי משפחות קורבנות הרשלנות, יוצאים בדרך כלל בתחושת כעס עצום ומפח נפש עקב סלחנותם הבלתי נתפשת של שופטי ישראל בבואם לחרוץ את דינם של אלה, אשר בידם אנו מפקידים את חיינו, ולא פעם, אמוננו זה מתנפץ לרסיסים עקב הטיפול הרפואי הכושל.
בית המשפט, כך נראה, אינו מתעמק בהבדלים בין טעות אנושית, שהיא בלתי נשלטת לעתים, לבין רשלנות מקצועית, הגורמת למות החולים. עקב אי התעמקותם של השופטים במהלכי הטיפול ורצונם לסיים את התיקים במהירות המירבית, הם אינם שוללים בדרך כלל את רשיונם של האחראים, ופוטרים אותם, כלאחר יד, בעונשים קלים.
מן הדין, כי כאשר רופא או אחות נמצאו מועלים בתפקידם מתוך רשלנות, יש לאסור עליהם לעסוק במקצועם לאלתר ולצמיתות, ולשלול מהם את רשיון עבודתם במקצועם הרפואי.
בלתי מתקבל על הדעת, כי אחיות אשר שום אור אדום לא נדלק במוחן עקב תלונותיה החוזרות של היולדת, תמשכנה בתפקידן כאחיות, וגם השעייה זמנית, עד אשר תרגענה הרוחות, אינה מהווה פיתרון.
בנושא זה, כמו בשאר המקרים, בהם מקופחים חיי אדם עקב זלזול בנהלים ראויים ומקצוענות רצינית, על בית המשפט להוות חלוץ אשר יילך לפני המחנה בקביעתו, כי רשלנות מכל כיוון שהוא, אינה יכולה להתקבל על הדעת בחברה מתקדמת בעלת נורמות מערביות, ועליו לגזור על הנאשמים את העונשים הכבדים ביותר אשר החוק מתיר להם בנסיבות כאלה.
אין להוציא מגבולות האפשר טעות אנוש של רופא, היכולה לגרום אף היא למוות, אך יש להבחין הבחן היטב בין שתי האפשרויות הללו, ולא לבחור בדרך הקלה והמשחררת את השופט והנאשם גם יחד.
הרפואה בישראל היוותה בעבר היותר רחוק מופת ודוגמא לרפואה מן המתקדמות בעולם, ההידרדרות אותה אנו חשים על בשרנו בשנים האחרונות בתחום הרפואי, מקורה בין היתר, בשכרם הנמוך של הרופאים, תנאים בלתי נסבלים של לחץ בבתי החולים ואימוץ רופאים למערכת, אשר אינם עומדים תמיד בקריטריונים המחמירים אשר היו נר לרגלנו בשנים שעברו, כמו גם ויתור מראש על מצויינות כערך, בחברה כולה.
עם זאת, עדיין יש בישראל רופאים אשר עושים ימים כלילות להצלת חוליהם, והמסורים לייעודם באופן מעורר הערצה, אך אלה הופכים להיות היוצאים מן הכלל ולא הנורמה.
חובתו של כל בית משפט לפעול, על-פי מידת הצדק אך גם להוות עבורנו גורם מרתיע ומחנך אשר עשוי לצמצם תופעות אלה.
