X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
האם למורמים מן העם והדואגים לעתידו לא היה מקום להשמיע בקול ברור וחד שבמדינה מתוקנת אין מקום להתל בחוקים ולפרשם, כל אחד כהוויית נפשו? הסתגרתם והסתתרתם מאחורי פסקי דין שהעם אינו מבין אותם ואינו מסוגל להשלים עמם ובמחי יד הפכתם לשותפים שלא מרצון של אלה ההופכים את החברה למה שהיא היום תשובה לכבוד השופטת (בדימ.) בן-עתו למאמרה "אני מתביישת", 'הארץ', 15.12.08
▪  ▪  ▪

כבוד השופטת בן-עתו, צר לי לקבוע שייתכן ובושתך, גדולה ככל שתהיה, מצביעה על תמימות או התעלמות מן המציאות הישראלית המלווה אותנו מזה שנים רבות. השורות שלהלן נועדו להשיב לכמה משאלותיך, בבחינת עצת הדיוט.
כך את שאלת ושאלותיך כבת-קול במדבר הישראלי: "האם מצווה היא להפר את פסקי הדין של השופטים? האם מצווה היא לעבור עבירות מפורשות גם על-פי דין תורה? מי ביטל את הצו ש"דינא דמלכותא דינא"? האם זה פועל רק בממלכות של הגויים? ומה יהיה על ממלכת היהודים שחלמנו לבססה כמדינת חוק מודרנית, צודקת, כמגדלור המאיר לעם היהודי כולו ומזמין אליו את כל הפזורות? מה יהיה עליה "
צר לי לקבוע, כבוד השופטת בן–עתו, שכנראה המציאות הישראלית נראית ממגדל השן שונה מזו המכירים אותה בני התמותה הרגילים. היו שהתריעו על הסכנה העורבת לנו מבפנים, על התרבות השלטונית הקלוקלת ועל התנהלות המערכות הרגישות ביותר במדינה, כולל מערכת המשפט, בצורה שתביא עלינו אסון. הכול שתקו ואפילו הדפו בבוז את הדברים בסגנון הישראלי של "יהיה בסדר". חבריך השופטים מילאו את פיהם מים ושתקו לנוכח הכאוס המתקיים במדינה. ואתם, שבצדק הייתם אמורים להיות מורמים מן העם ולהראות כיוון ודרך, הסתגרתם בדל"ת האמות של בית המשפט וקולכם נדם.
האם, כבוד השופטת, רק לאחרונה נודע לך שפסקי הדין נרמסים על-ידי השלטון ברגל גסה? כלום את וחבריך לא יודעים אל נקלה שמאז קום המדינה, מסקנותיהן של ועדות החקירה האינסופיות בכל התחומים, מעולם לא ייושמו? לא שמעתי את השופטים מרימים את קולם וזועקים.
אחד מבכירי הפרופסורים למשפט, העיר פעם שכל מה שאתם מכנים נורמות משפטיות, מזמן הפכו למרמס וקרקס. אותו פרופסור מלומד אף הקשה ושאל האם הנורמות הזרות לא הפכו מזמן לנורמה התנהגותית במדינת ישראל. על אילו נורמות כבודה מדברת, כאשר ברחובות העיר והכפר מזמן נורמות אחרות השתלטו כגון בריונות, אלימות, סגידה לכוח ובוז לחלש, עשיית עושר שלא במשפט, אך עשיית עושר בדרך של ממרמה, הפרת אמונים, גזילה ושוד הקופה הציבורית בחסות החשיכה? לא יתכן שהנורמות הללו אינן מוכרות לך ולחבריך, אך כפי שטענת, העדפת לשמור על זכות השתיקה ולהרחיק את ידיך מן הקלחת.
כאשר העם מביט מעלה, אין לו סיבה לשמוח. העם רואה את אלה המבקשים את אמונו כדי להנהיג, ואינו מאמין שאלה הבאים להושיעו. אנשים שוועדת וינוגרד הטילה עליהם כתם אך סירבה "ללכלך" את ידיה ולהסיק מסקנות אישיות על מחדליהם, היום הם "גיבורי" הפוליטיקה. גם דמויות מן העבר הלא רחוק שהיו אחראיות למערכות הביטחוניות הרגישות ביותר ונמצאו במלאו חדלונם, היום מוכרות את מרכולתן לכל המרבה במחיר, וקולם של הדואגים לעתיד החברה אינו נשמע. האין כאן מחדל בהתנהגות כה פסולה?
ואם כבר דינא דמלכותא דינא, האם למורמים מן העם והדואגים לעתידו לא היה מקום להשמיע בקול ברור וחד שבמדינה מתוקנת אין מקום להתל בחוקים ולפרשם, כל אחד כהוויית נפשו? ישנם אירועים אין ספור עד כדי כך, שהמקום צר מלהכיל את כולם שבהם הממלכה הפרה חוק ושופטיה שתקו.
באשר לנושא "אור לגויים" יש להעיר ולו למען ההגינות שראשית יש "להדליק" כאן, בבית היחידי שלנו, את האור ולא להמשיך להתהלך בחשיכה. רבים מן העם מרגישים ייאוש וסלידה, ולמבינים כמוך לבטח ידוע שאין סכנה גדולה יותר לחברה מאשר אובדן האמון המערכות השלטון. צר לי עד מאוד, מכובדתי השופטת, שאת וחבריך אינכם יכולים לרחוץ את ידיכם בנקיים. במקום שאתם תהיו למגדל - אור המאיר, הסתגרתם והסתתרתם מאחורי פסקי דין שהעם אינו מבין אותם ואינו מסוגל להשלים עמם.
במקום להיות ה"חץ" של החברה, לדאבון הלב הפכתם למטרה אליה יורים חיצים מורעלים, ושוב קולכם נדם. בכך אשמתם, ובמחי יד הפכתם לשותפים שלא מרצון של אלה ההופכים את החברה למה שהיא היום.
על כל אלה, כבוד השופטת בן–עתו, אני בוש ונכלם.

ד"ר צ'לו רוזנברג הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי. לומד משפטים באוניברסיטת חיפה
תאריך:  19/12/2008   |   עודכן:  19/12/2008
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
נסים ישעיהו
מאז ועד בכלל - שוב ושוב אנחנו חוזרים על אותה טעות של ניסיון לדחוק את הקץ, ונכשלים    לעתים קרובות מחיר הכשלון הוא כבד, אבל לא לומדים לקח
אורי שטרוזמן
הפוליטיקאים, מקוששי הקולות לקראת הבחירות, אינם יכולים להרשות לעצמם לומר לאזרחי ישראל: אין סיכוי לשלום אמת בדורנו, כי באמירה זו ישלחו את הבוחרים להצביע לנוטעי תקוות השווא
ד"ר יובל ברנדשטטר
ממשתמטת משירות צבאי, דרך חשוד בפלילים ועד שותפים לפשעים נגד העם היהודי    מנהיגות חלולה כבר אמרנו?
אמיר חצרוני
השמאל ממשיך להפסיד בבחירות ולהחליף מנהיגים בקצב    רק משוריין אחד נותר איתן כקרחון בתקופת הקרח - מיכאל מלכיאור
יוסף שניידר
הדולר ממריא, היצואנים מרוויחים מזה, מחירי חומרי הגלם צונחים וגלי הפיטורין ממאנים להגיע    עכשיו רק צריך לברר למי יש אינטרס ליצור מצב של היסטריה בקרב הציבור (לממשלה ולבעלי ההון, למשל), ומי יהיו התמימים שיכנסו מזה ללחץ ויבצעו צעדים נמהרים שבגללם יפסידו את מיטב כספם וחסכונותיהם (האזרחים הקטנים, זה ברור)
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il