שתיקת הכבסים - זועקת לניקוי

על-פי הסקרים האחרונים, קיים שיוויון בין שתי המפלגות הליכוד וקדימה, נתון הנראה דמיוני לחלוטין. עם כל חוסר האמון במדיניות הליכוד ובמנהיגה, מר נתניהו, הרי שרשימת הליכוד לכנסת איכותית לאין ערוך מרשימת הנפל של קדימה. העובדה כי בעשירייה הראשונה של קדימה ניצבות דמויות פאתטיות המדיפות ריח עבש של דילים, פיגורות מגוחכות הראויות להופיע בארץ נהדרת-אחרת אך לא בחיינו המציאותיים, חייבת להדליק אור אדום בקרב כולנו, ויפה שעה אחת קודם. דחיקת האנשים הראויים, בעלי הרקורד העשיר של עשייה, השכלה ורזומה מרשימים, אל מחוץ למעגל, היא הוכחה ניצחת לפוליטיקה המכוערת המתנהלת בחצר האחורית של קדימה. אין ספק כי רוב ה"כוכבים" של קדימה מודעים היטב למצבם, ויעשו ככל שיוכלו על-מנת לשרוד בפוליטיקה המאוסה אשר הפכה עבורנו נורמטיבית. אנו מתקרבים ליום בו יהיה באפשרותנו לדחוק את רגלי העסקונה הזו אל מחוץ למעגל הפוליטיקה הישראלית, ולבחור בנבחרת אשר אנו ראויים לה. במידה ונתעלם שוב מזכותנו הבסיסית להושיב בראש הפירמידה השלטונית בישראל אך ורק את הטובים אשר באנשיה, לא נוכל מאוחר יותר להלין על עליבותנו ועל המתרחש בארצנו. אנו עשויים למצוא עצמנו קרבים אל ימים בהם עשויות להתקבל החלטות גורליות לקיומנו. האם מי מאיתנו רואה ברוחמה אברהם, רוני בר-און, דליה איציק, צחי הנגבי ועוד, את הנבחרת אשר תוביל את ישראל בשנים הבאות? האם בעסקונה זו נשים את מבטחנו ביום פקודה? ישראל נמצאת מבחינות רבות בתהליך של רגרסיה, וקיומה תלוי אך ורק באיכותם של אנשיה, החל מן המורים וכלה במנהיגות הפוליטית אשר תוביל אותה. בתחומים רבים אין בידינו אפשרות בחירה, אך בבחירת מנהיגות, ניתנה לנו הזכות הדמוקרטית לחולל שינוי, ומוסרית - אסור שנוותר או נזלזל בזכות (וחובה) זו.