הצביעות העיתונאית והפוליטית אינן חדלות לעולם, לחפש ולחטט בחייהם האישיים של אנשי הציבור, וכאשר החיטוט אינו מעלה תוצאה רצויה, אזי גם דירה אשר הרווחת ביושר בעיסוקיך - היא תירוץ לניגוח.
האם בנימין נתניהו לא הרוויח בהרצאותיו כסף רב אשר איפשר לו לרכוש וילה בקיסריה?
מצבה העגום של מפלגת העבודה אינו קשור לבנייני אקירוב, הוא קשור לעובדה, כי בכל המפלגות הלכו ואבדו עם השנים הערכים והחזון אשר היו אז, נחלתם של כל תושבי הארץ הקטנה, ועם הזמן, עם הידרדרותה הערכית של החברה בישראל, הערכים ההם, שאנו כה מתרפקים עליהם, הפכו להיות בלתי רלוונטים עבור החברה הישראלית המתחדשת אשר נבנתה כאן בשנים האחרונות, ואשר אימצה אל ליבה בכל כוחה, את המודל האמריקני של חברת שפע ריקנית ורדודה.
על כן, אהוד ברק אינו חייב שום התנצלות על מקום מגוריו ועדיף היה אילו במקום החיטוט הריקני הזה, הייתה התקשורת מתחילה לדון באופן רציני יותר בבעיותיה של מדינת ישראל, וזונחת את הפרטים הרכילותיים השוליים הקשורים באנשי הציבור שלנו.
אולי כאשר התקשורת תתבע מעצמה גם כן רמות מוסריות וערכיות גבוהות יותר, וכאשר לא תשתמש בקשריה עם הפוליטרוקים הקטנים לקידום עסקיה, אולי נתחיל אז להיראות יפים יותר. בינתיים, יש לה לתקשורת, עבודה פנימית רבה לעשות, ומעטים בה העיתונאים העומדים בקריטריונים של עיתונות במיטבה.