קפריסין: עיקול על 190 מיליון שקל התביעה הכספית הגדולה ביותר עד היום נגד גאידמק, בהיקף של 49 מיליון דולר (שהם כ-190 מיליון שקל), הוגשה בקפריסין. שתי חברות זרות, פרמיום וגלובל-אלפא-סנטר, אומרות כי ניהלו במשך חמש שנים, עד 2005, 365 מיליון דולר של גאידמק בבנקים בחו"ל. המדובר בכספים שקיבל גאידמק מממשלת אנגולה, בגין מכירת נשק או הסדר חובות. לדברי גאידמק, קיבל את הכספים כחוק, חלקו בעסקה גדולה מאוד. שתי החברות אומרות כי דרשו מגאידמק דמי ניהול של 49 מיליון דולר, אך לא קיבלו את הכסף. באחרונה הצליחו להטיל עיקול על חשבונות של שתי קרנות בקפריסין הנמצאות בשליטת גאידמק. חשיבותה של הפרשה לגבי ישראל נובעת מכך, שהעיקול מעיד על כך שגאידמק מחזיק סכומי כסף גדולים בחו"ל, במקרה זה בקפריסין, בעוד שבישראל כמעט ואינו מחזיק כסף בבנקים.
חשד להלבנת הון ב-50 מיליון דולר המשטרה ופרקליטות המדינה חושדים, שגאידמק היה שותף להלבנת הון בשווי 50 מיליון דולר. המדובר בעסקה מלפני שנים, שבה קנה נחום גלמור חברת הולנדית בשם טרמופוסט, במחיר זה. הפרקליטות אומרת כי גלמור, שנעזר באיש בנק הפועלים שלמה רכט, היה בעצם איש קש של גאידמק, שהוא הקונה האמיתי. על יד הצגת גלמור בחזית – טוענת הפרקליטות – הלבין גאידמק 50 מיליון דולר, בניגוד לחוק. בנוסף, הם טוענים שלא דיווח על העברת הון לארץ, גם זאת בניגוד לחוק. בימים אלו נערך שימוע לגאידמק, שבו הוא לא הופיע אישית אלא רק פרקליטו עו"ד דוד ליבאי, לשעבר שר המשפטים. גאידמק ועורכי דינו טוענים שהכל כשורה ולא נעשתה עבירה.
ב-29 באוקטובר 2008 ביקשה פרקליטות המדינה מבית משפט השלום בפתח תקוה להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד גאידמק. הנימוק: מידע מודיעיני על כך שבכוונתו לברוח מהארץ, וכן להתחמק מהעמדה לדין בפרשה זו. בית המשפט הוציא את צו העיכוב הבוקש, וקבע שיבוטל אם גאידמק יפקיד 2.5 מיליון דולר במזומן. ביום ה' שעבר הפקיד גאידמק את הכסף – ויצא מהארץ, אולי לרוסיה. הנושים והמשטרה מפקפקים אם בכוונתו לחזור. גאידמק אמר בשיחות טלפון, שיצא לחו"ל "לרגל עסקיו", ויחזור מיד לאחר 1 בינואר. נראה.
קושניר וצ'ינארי: 85 מיליון שקל חברת קיטאל, בשליטת לוי קושניר ואיש העסקים בלרם צ'ינארי מהונג קונג, תובעים מגאידמק 22.9 מיליון דולר, שהם, על-פי השער כיום, 85 מיליון שקל. הם אומרים, כי אשתקד מכרו לגאידמק 25% ממניות חברת אמריס ב-22.9 מיליון דולר, וגאידמק לא שילם את המחיר עד היום (במקביל, הגיש גאידמק בקשה לבטל את העסקה בנימוקים שונים שלדברי קושניר וצ'יאנרי אין בהם ממש).
כדי להבטיח את כספי התביעה, הטילו קושניר וצ'ינארי עיקולים על כספי גאידמק בבנקים ובמקומות אחרים. אחרי זמן קצר התברר להם, שלגאידמק אין כמעט כסף מזומן בשום מקום ידוע בארץ. לכן, הרחיבו את צו העיקול על נכסים אחרים של גאידמק, כולל הוילה שלו בקיסריה, שתי דירות שלו בירושלים וזכויותיו לקבל כספים מבית החולים ביקור חולים ומבית"ר ירושלים. יצוין, שכמעט כל הנכסים מעוקלים במקביל גם לטובת איש העסקים יוסף טרוים (ראה בהמשך הכתבה). על-פי הנתונים לגבי הנכסים המעוקלים, מימושם יכסה רק חלק מהחוב.
יוסף טרוים: 50 מיליון שקל איש העסקים יוסף טרוים הגיש תביעה בסך 98 מיליון שקל נגד גאידמק. הנימוק: גאידמק קנה ממנו מפעל פוספטים בקזחסטן, אך לא שילם את התמורה שנקבעה. התביעה הועברה לבוררות של השופט לשעבר דן ארבל, שקבע כי גאידמק חייב לשלם 50 מיליון שקל. גאידמק לא שילם. טרוים הטיל עיקול על נכסים של גאידמק, וכן הגיש נגדו בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה. גאידמק עירער בפני בית המשפט העליון, שביטל את צו עיכוב היציאה. במקביל, ביקש גאידמק לבטל את פסק הבוררות, ולערוך בוררות מחודשת בפני הרכב של שלושה בוררים. המשמעות: גם אם טרוים יזכה בבוררות מחודשת, יעבור זמן רב עד שיראה את כספו, אם בכלל.
אורי שני: 31 מיליון שקל אורי שני ניהל במשך זמן קצר את חברותיו של גאידמק. לגירסתו, הבטיח לו גאידמק מניות בשווי 50 מיליון שקל בחברה הציבורית שלו, כנראה אמריס, אך בפועל העביר לו מניות ב-19 מיליון שקל בלבד. שני תובע את ההפרש. גאידמק מכחיש. נשיא המוסד לבוררות עסקית מינה בוררים, אך גאידמק הודיע לבית הדין האיזורי לעבודה שהוא מתנגד לבוררים אלו, ודורש למנות אחרים. עדיין לא התקבלה החלטה בעניין זה.
ויליגר: 17 מיליון שקל איש העסקים צבי ויליגר הלווה לגאידמק 16.2 מיליון שקל. כשגילה שהעסקים בבעיות, דרש לפרוע מיד את ההלוואה. הדבר לא נעשה, וויליגר הגיש תביעה על סך 17 מיליון שקל נגד גאידמק. באחרונה מכר גאידמק, באמצעות כונס נכסים, את מניות השליטה באוסיף, 67 אחוז, לחברת ישרס, ב-135 מיליון שקל. 120 מיליון שקל מסכום זה הועברו לבנק מזרחי-טפחות, לכיסוי חובותיו של גאידמק לבנק מעסקות קודמות. היתרה מועברת לויליגר. אולם נראה שלאחר ניכוי הוצאות כונס והוצאות אחרות, לא יוכל ויליגר לכסות את מלוא החוב מתוך תמורת המכירה של המניות.
רדיו 99: 17.5 מיליון שקל תחנת רדיו 99 של גאידמק החליפה בעלות לפני שבועות מספר, ונשארה חייבת לעובדים ולאחרים 6.5 מיליון שקל. העובדים והנושים תובעים את פירוק חברת כ.א.ן. תקשורת, בעלת התחנה, ומספרים שיש לה גם התחייבויות נוספות ב-11 מיליון שקל.
תנובה: 9 מיליון שקל תנובה, בעלת בניין משרדים במתחם סינמה סיטי בגבול תל אביב –רמת השרון, השכירה שטחים לרדיו 99, בחוזה עד 2013. הרדיו וחברת כ.א.ן. תקשורת מפגרים בפרעון דמי השכירות. התחנה נסגרה, כאמור, כך שיש חשש ממשי לאי תשלום דמי השכירות בשנים הקרובות. תנובה הגישה תביעה נגד חברתו של גאידמק על 9 מיליון שקל – הפיגור בתשלומים בשנה האחרונה, והסכומים המגיעים בגין השנים הבאות.
אמריס: כונס למניות פטרו-גרופ אמריס, שהייתה אמורה להיות החברה הציבורית שתרכז את כל השקעותיו של גאידמק בארץ, נקלעה להפסדים כבדים. היא הפסידה 61 מיליון דולר בינואר-ספטמבר השנה, חייבת כ-110 מיליון דולר לבעלי האג"ח, ועוד עשרות מליוני דולרים לבנקים. בעלי אג"ח א' גילו, שהבטחונות שנתנה להם אמריס מכסים רק 15% משווי האג"ח. לכן, החליטו לשים יד על נכסים נוספים של החברה. לפני 10 ימים ביקשו – יחד עם חברת זיו-האפט נאמנות, שהיא הנאמנה שלהם - שבית המשפט המחוזי בת"א ימנה כונס נכסים ל-7.75 מיליון מניות של פטרו-גרום, חברה-בת של אמריס. הרעיון הוא, שמניות אלו ישמשו כביטחון נוסף לפרעון החוב. אמריס הודיעה שאינה מתנגדת למינוי, והכינוס יצא לפועל לפני ימים אחדים.
