לנוכח המצב ההולך ומידרדר ברצועה, כניסתו הצפויה של צה"ל לעזה היא, ככל הנראה, בלתי נמנעת. החמאס, שמחמם באחרונה יותר ויותר את ישובי עוטף-עזה, מצטייר כמי שאפילו נכסף לכניסה שכזו, וכמוהו גם תושבי עזה עצמם, שהגיעו לעברי פי-פחת.
במרוצת הזמן הפכה עזה למעין סטלינגרד מודרנית. בתחתית הקרקע נחפרו בה מנהרות מתוחכמות ובונקרים משוכללים, כשהמטרה ברורה: להכניס את צה"ל למלכודת-אש, שבמקרה הטוב תקשה עליו את הלחימה בשטח, ובמקרה הרע תהפוך אותה לבלתי-אפשרית.
בתנאים קשים שכאלה עלול צה"ל להיקלע ללחימה אכזרית, שתגבה עימה קורבנות רבים מידי. ההיסטוריה הצבאית מזכירה לחימה שכזו בקרבות קלאסיים תת-קרקעיים. אחד מהם הוא הקרב הידוע על סטלינגרד בעצם מלחמת העולם השנייה. בלחימה הזו התחפרו הרוסים עמוק באדמה והפכו את הלחימה הארטילרית של הגרמנים בהם לאבודה מראש. החורבות שיצר הקרב הארטילרי רק הפכו למוצבים רוסיים שאינם ניתנים להכנעה. בחורבות האלה לא הייתה כל אפשרות לתנועה של שיריון, באשר גובהן הגיע, לעיתים, לשמונה מטרים. יכולת התימרון של הטנקים הגרמניים הייתה אפסית, ואלו היו פגיעים לאש אנטי-טנקית יעילה של חוליות רוסיות, שהמתינו להם בחורבות הבתים. התוצאה הבלתי-נמנעת: הצלפים הרוסים הסבו אבידות כבדות בשורות הוורמאכט, והגרמנים נאלצו להרים ידיים ולסגת.
גיא-הריגה לחימה תת-קרקעית, אכזרית לא פחות, הייתה זו שהתחוללה במלחמת ששת הימים על מוצב גבעת התחמושת. המוצב הוקם על-ידי הירדנים כדי לשלוט על הכביש המוביל להר הצופים. מצפון לו הוקם מוצב נוסף, מוצב גבעת המבתר, שנועד על-ידי הלגיון הירדני ליטול חלק פעיל בקרב על הגבעה. המוצב הוקף בגדרות-תיל ומוקשים. מעברם הוקפה גבעת התחמושת, משלושת צדדיה, בתעלות-קשר עמוקות, מבוטנות ומדופנות באבן ירושלמית, שלאורכן בונקרים רבים ועמדות-בטון מוגנות היטב. בצידו הדרומי של המוצב הייתה תעלה רדודה, שיצרה שטח-מוות לכוחות-צה"ל שהסתערו על המוצב. הקרב הפך לגיא-הריגה עקוב מדם לצה"ל, הגם שבסופו של דבר הייתה ידו על העליונה.
עכשיו, בכורח הנסיבות וממש בדקה ה-90, אין כבר כמעט מנוס ממלכודת-אש דומה שטומן החמאס לצה"ל בעזה. כל מענה למלכודת שכזו, כמו פצצות-עומק בתקיפה אווירית, לא יפתור את מועקת הלחימה מבית לבית, הגובה תמיד, מעצם טיבה, מחיר כבד.
לב כולנו נתון בשעה זו למועקת ישובי הרצועה, הנתונים יומם ולילה להפגזות החמאס, ושאך טבעי הוא שהם מייחלים לכניסתו המהירה של צה"ל לעזה. מחרידה לא פחות העובדה שטווח הטילים מגיע כיום אל מעבר לגבולות באר-שבע, גדרה ויבנה. משימה קשה נותרה, על כן, כמוצא אחרון ליציאה מן הסבך הזה: הידברות אולטימטיבית, פנים-אל-פנים, עם ארגון הטרור הרצחני. ללא הידברות, עלולה להיות האש שתתלקח נוראה מידי.
