פעמים רבות, גם לאחר חתימת עסקות במקרקעין ולעיתים תוך כדי ביצוען, חלים שינויים בתנאי העיסקה. הדבר מאפיין בייחוד עסקות ארוכות טווח, כגון עסקות קומבינציה, עסקות תמורות ו/או עסקות המותנות בתנאי מתלה (כגון שינוי יעוד).
לאור העובדה שחבויות המס לעניין מיסוי מקרקעין נגזרות בד"כ מן המצב ביום חתימת ההסכם (ולא ממעבר התמורה בפועל), מתעוררות מספר שאלות: האם שינויים אלה רלוונטיים לעניין חבויות המס בעסקה? אם וככל שהינם רלוונטיים - האם הם דורשים דיווח ומה משמעותם - האם מדובר בתיקון של העסקה הקיימת, או שמא יש לראות את הדברים כביטול של העסקה הקודמת וכריתתה של עסקה חדשה.
לשאלות שהוצגו עשוייה להיות חשיבות במספר מישורים. מישור אחד הינו הקביעה מהי התמורה בעיסקה (בייחוד בעיסקה דולרית). כך לדוגמה בפסק הדין בעניין כור נכסים (ע"ש 2072/01) נדונה סיטואציה שבה כור נכסים חתמה על הסכם ביום 8.8.99 במסגרתו מכרה קרקע לחברה אחרת כנגד 20% מהתקבולים ממכירת יחידות בפרויקט. ביום 31.12.00 שונו תנאי ההסכם וסוכם על תמורה קבועה בסכום של 3,050,000$. סכום זה עמד בשקלים על 12.3 מיליון ש"ח. מנהל מיסוי מקרקעין קיבל את התיקון אך תרגם אותו לפי שער הדולר ביום חתימת ההסכם המקורי, 8.8.99 וכתוצאה מכך קבע כי סכום המכירה לצורך מס הינו 12.7 מיליון ש"ח. ועדת הערר קיבלה את עמדת מנהל מיסוי מקרקעין וקבעה כי אין מדובר בחוזה חדש אלא בתיקון להסכם המקורי ולכן קובע התאריך המקורי ולעניין זה רלוונטי אף שער הדולר במועד המקורי.
השלכה אחרת העשויה להיות לשאלה אם מדובר בעסקה חדשה הינה שיעורי מס השבח שיחולו, כאשר בד"כ ההשלכה כיום הינה שאירוע מס חדש (להבדיל מתיקון) יוביל לירידה בשיעורי המס (כאשר מדובר בנכס שמועד רכישתו לפני 7.11.01 שיעורי המס הולכים ויורדים מאחר שגדל חלק השבח הזכאי למס בשיעור של 20%).
זאת ועוד, לקביעה האם מדובר בתיקון או בעסקה חדשה יש משמעות קרדינלית לעניין הדיווח כיוון שבשינוי עיסקה אין המדובר בתאריך עיסקה חדש ואילו בעיסקה חדשה עשוי להיות צורך חדש בדיווח , אשר בהיעדרו עלול המנהל להטיל קנס אי הצהרה.
