מיד לאחר ההודעה של ארגון החמאס על סיום הרגיעה החלה ישראל בפעולות הסברה בעולם, בעיקר ברמת הדרג המדיני, לקראת האפשרות של פעולה ישראלית צבאית נגד שלטון החמאס ברצועת עזה. השגרירים השונים של ישראל בעולם נפגשו עם דיפלומטים זרים והסבירו כי ישראל לא תוכל להבליג לנצח על ירי הרקטות והטילים על הישובים בשטחה, וכי אין שום מדינה בעולם שתסבול זאת.
מערכת התעמולה של החמאס מציגה את ישראל בעולם, מזה תקופה ארוכה, כמי שממשיכה לכבוש את רצועת עזה למרות ההינתקות, ומטילה מצור כלכלי הדוק על יותר ממיליון וחצי תושבים פלשתינים חפים מפשע. ישראל מוצגת כמי שמרעיבה את תושבי עזה במדיניות מכוונת על אף שבפועל לא חסרים מזון ותרופות ברצועה.
מנגנון התעמולה של החמאס מפיץ אינפורמציה לעולם הערבי ולשאר מדינות העולם באמצעות אמצעי התקשורת ובראשם ערוץ הטלוויזיה "אל-ג'זירה" על מחסור חמור בגז, חשמל ודלק ברצועה ועל ההכנות הצבאיות שעושה הארגון לקדם פני פלישה צבאית ישראלית לרצועה.
אחד מהקמפיינים המוכרים של התעמולה החמאסית הוא מבצע הנקרא "אינתיפאדת הספינות", הניסיון של ארגון החמאס לארגן ספינות עמוסות במזון ותרופות שיגיעו מקפריסין, ממדינות ערב ואפילו מאירן, דרך הים אל נמל עזה ו"ישברו" את המצור שמטילה ישראל. על ספינות אלה מוצבים פעילי שלום, ארגוני זכויות אדם ועיתונאים, כשהמטרה היא להסב תשומת לב עולמית למצור שמטילה ישראל על רצועת עזה. ישראל נוהגת בזהירות בקמפיין הזה של החמאס ואיננה מונעת בדרך כלל את הגעת הספינות לנמל עזה כדי שלא למשוך תשומת לב מיותרת ולהעצים את הפרובוקציות של הארגון.
האתגר העיקרי של ההסברה הישראלית הוא כיצד להתמודד עם הנרטיב שהצליחה מערכת התעמולה של החמאס להחדיר לדעת הקהל בעולם, בדמות משוואה לא הוגנת שיצרה כביכול ישראל. המסר הפלשתיני הוא ברור ופשוט: "בגלל כמה טילים פרימיטיביים ממתכת שאינם מסכנים אף אחד, ישראל נוקטת ענישה קולקטיבית ומטילה מצור על אוכלוסיה שלמה חפה מפשע". המסר השקרי הזה נקלט בעיקר במדינות אירופה שבהן יש רגישות ומודעות גבוהה לנושא זכויות האדם ונושאים הומניטרים.
מערכת התעמולה של החמאס הצליחה לשווק לעולם את טיעוניה כי הכיבוש הישראלי ברצועת עזה לא הסתיים, וכי ישראל ממשיכה לשאת באחריות המוסרית לגורלם של תושבי עזה ובאחריות החוקית כפי שקובעים דיני החוק הבינלאומי. לכן, כל יציאה של ישראל לפעולה צבאית נגד שלטון החמאס ברצועת עזה, מבצע קטן או גדול, מחייבת קמפיין הסברה נרחב ומתוכנן היטב של מדינת ישראל. כל פעולה צבאית ישראלית נגד קיני טרור המסתתרים בתוך אוכלוסיה אזרחית ומשתמשים בה כ"מגן אנושי" עלולה לגרור פגיעה לא מכוונת בחפים מפשע, שתנוצל על-ידי מערכת התעמולה הפלשתינית נגד ישראל. לא שכחנו את "אירוע כפר קנא" במלחמת לבנון השנייה וכיצד הוא נוצל נגד ישראל.
לחץ תקשורתי וביקורת על ישראל בעולם על פגיעה בפלשתינים חפים מפשע, עלולים לשבש את הפעולות הצבאיות שמתכננת ישראל נגד פעילי הטרור ולמנוע השגת היעדים הצבאיים והמדיניים שקבעה ממשלת ישראל טרם היציאה לפעולה.
מערכת ההסברה הישראלית נכשלה עד כה במשימתה להציג בעולם את הסבל הרב שעוברים תושבי שדרות, אשקלון ויישובי עוטף עזה כתוצאה מהטרור של החמאס והסכנה המאיימת על דרומה של ישראל כתוצאה משיפור היכולות הצבאיות של ארגוני הטרור בעזה. אמצעי התקשורת בעולם מעדיפים להציג בעיקר את סבלם של תושבי עזה מהמצור הישראלי ולא את סבלם של תושבי הדרום בישראל כתוצאה מהטרור הפלשתיני מהרצועה.
אחד המסרים העיקריים שצריכה מדינת ישראל להדגיש הוא מסר "ההבלגה". ישראל צריכה להסביר כי התאפקה והבליגה במשך תקופה ארוכה על פעולות הטרור של החמאס מעזה. היא הסכימה לתקופת הרגיעה ואף הייתה נכונה להאריך אותה ללא הגבלה למרות שהחמאס ניצל אותה להתחמשות והתעצמות, אך היא לא תסכים להפסקתה ולסחיטתה באמצעות החזקת תושבי דרום מדינת ישראל כ "בני ערובה" בידי ארגון החמאס. תקופת ההבלגה והאיפוק הסתיימה וישראל תגיב בכוח על כל פעולת טרור מעזה לעבר שטחה הריבוני.
ארגון החמאס נקלע למצוקה בעולם הערבי, הוא הצליח לקלקל את יחסיו עם מצרים לאחר שטרפד את דיאלוג הפיוס שיזמה מצרים בין הפלגים הפלשתינים, ומדינות ערב המתונות חוששות ממנו וחושדות בו כי הוא מנסה לערער את יציבות משטריהן באמצעות הפגנות של תנועת "האחים המוסלמים" שהוא חלק בלתי נפרד ממנה.
גם בעולם המערבי נתפש ארגון החמאס כארגון טרור שהינו חלק מ"ציר הרשע" בראשותה של אירן. ההופעות של בכירי חמאס מזוקנים באמצעי התקשורת מזכירות מיד לצופים, בעיקר בתת מודע, כי מדובר בנציגים של ארגון מוסלמי קיצוני הדוגל בג'יהאד(מלחמת קודש).
מערכת ההסברה הישראלית צריכה לנצל את המצוקה הזו של החמאס, ולכן הקמפיין ההסברתי שישראל צריכה להתחיל בו לאלתר צריך לכלול כמה רבדים. הרובד הראשון הוא פעילות הסברתית מדינית מול ראשי מדינות ושרי חוץ. הרובד השני צריך לכלול פעילות הסברתית מול מעצבי דעת קהל במדינות השונות, והרובד השלישי צריך להיעשות במישור התקשורתי באמצעות כתבות, ראיונות ותדרוכים לאמצעי התקשורת הזרים.
קמפיין ההסברה הישראלי היה צריך להתחיל מזמן, בדיוק ברגע שארגון החמאס הודיע כי הוא שוקל שלא להסכים להארכת הרגיעה. כבר אז הייתה צריכה מערכת ההסברה של ישראל להיכנס לפעולה ולהסביר בעולם את ההשלכות של הפסקת הרגיעה.
בכל מקרה, אסור שישראל תקפא על שמריה. לפני כל פעולה צבאית נגד הטרור של החמאס היא צריכה לוודא כי הקמפיין ההסברתי הוכן וכבר יצא לדרך, אחרת היא תשלם מחיר כבד על אזלת ידה.
