צניעותה של התקשורת הישראלית

התקשורת הישראלית מסייעת רבות בהשחרת פניהן של דמויות ציבוריות, לעיתים מתוך אינטרסים פוליטיים, לעתים מתוך חשבונות קטנוניים ולעיתים, מתוך אובייקטיביות. אחד הנושאים החביבים על התקשורת הוא סקירה מפורטת אודות חייהם האישיים של הפוליטיקאים, המנהלים חיי מותרות, גם אם עסקיהם האישיים בעבר הם הם אשר איפשרו להם מימון רמת חיים גבוהה. אך באורח פלא, כאשר ערוץ טלוויזיה מסחרי מבקש להוריד משכרם של עובדיו הנהנים ממשכורות עתק בלתי סבירות, איננו נתקלים בענוותנות המזויפת של התקשורת, פן יתגלה לציבור הרחב מה באמת מתחולל בתוך עולם התקשורת הכביכול אובייקטיבי השומר בקנאות גדולה כל-כך על הערך המקודש של "זכות הציבור לדעת". לא ברורה כלל החלוקה בין ערוץ מסחרי המשלם משכורות עתק לעובדיו, ובין איש ציבור אשר הרוויח באופן פרטי את הונו בתקופת חיים אחרת שלו. האלהת התקשורת כמו הסגידה התפלה לאנשי התקשורת, מאפשרת תנאי שכר מטורפים לחלוטין לאותה קבוצת אנשים, אשר גדולתם בעצם פרסומם הטלוויזיוני ותו לא. שום רעה לא תתרגש עלינו, באם אותם כוכבי על יפרשו מן הערוצים הללו, ואם נחזיר למדיום הטלוויזיוני את מימדיו המציאותיים ואת אנשי התקשורת, לפרופורציות ההולמות אותם.