1. נכון לעכשיו אין מקום לחזור ולהחזיק ברצועת עזה, ובוודאי שלא רק כדי לשבת שם על כידוני רובים; מאידך, אסור היה לממשלות השונות להגיע למצב שאליו הגענו (ובכך אני מאשים את אריאל שרון ואהוד אולמרט), אך מאחר והגענו עד הלום, אזי יש לחסל את ממשל החמאס, ולא משנה כמה זמן הדבר ייעשה ובלבד במינימום סיכון חיי חיילים, אך במקסימום כוח אש.
2. לא יעלה על הדעת, כי כלי התקשורת השונים יזעקו וישאלו: מה הועילה המתקפה עד עכשיו, שכן טווח הטילים התרחב ומספר הקורבנות האזרחיים אצלנו עלה?! ברור לכל כי כאשר פורצת מלחמה, אי אפשר להשוות את התוצאה למצב שהיה לפני כן. דהיינו במלחמה יש פציעות וגם אובדן חיי אדם, גם אם מנסים לבצעה על "אש נמוכה".
אין טעם להתחשבן כעת עם המגישים והכתבים של כלי התקשורת האלקטרונית הפרטיים, שכן אלו עושים הוראות של הבעלים והאחרונים - חושבים רק על הפסד כספי לעסקיהם השונים כתוצאה מכל מלחמה! ולכן תמיד - הם נגד כל מהלך צבאי, שכן זה רע לעסקים!
3. מלחמה כמו זו הנעשית כעת בעזה, לא נועדה לכבוש את הרצועה, ולא נועדה להפוך את הערבים שם לעבדים, אלא אך ורק להפסיק מצב בלתי נסבל, כפי שהיה עד לתחילת המתקפה. רק שונאי העם היהודי ו/או תמימים וטיפשים, מסתמכים על תיאוריות קוסמופוליטיות שמתקיימות רק בסרטים או בדוחות של מומחים הכותבים אותם ממשרדים מפוארים בלב ניו-יורק, פריז ולונדון. דהיינו - עפ"י אותם הוזים וטיפשים, או כאלו שקנו את דעתם בכסף מלא, על ממשלת ישראל להידבר עם שלטון החמאס למרות שהאחרון מצהיר בפה מלא ומזה שנים שבין מטרותיו - השמדה טוטאלית של היהודים החיים בא"י, והשלטת האיסלאם גם בתחום ארץ זה.
4. לפיכך, יש לשמור מכל משמר את חיי חיילי צה"ל, ולא לסכנם בקרבות בשטחים בנויים ו/או בשטחים מבוצרים מאד, שכן גם אם נכבוש את כל עזה, אזי רוב הפוליטיקאים דהיום ימסרו את "מפתחות" הרצועה לידי אנשי הרשות הפלשתינית; כלומר, צה"ל אמור להיות קבלן מבצע עבור אבו-מאזן וללא כל תמורה.
אפשרות שכזו הינה טירוף מערכות מוחלט, ואילו הייתי איש מילואים פעיל הייתי מסרב לקחת חלק בפעילות קרקעית שכזו!! צריך להיות הורה מטורף כדי להסכים שבנו יפצע או חס וחלילה ימות, רק כדי שאבו-מאזן יחזור ויכהן גם כראש הרשות הפלשתינית בעזה, וכדי שמשם יצאו חוליות טרור, כפי שיוצאות משכם, ג'נין וכדומה.
אני מתאר לעצמי, כי אנשי השמאל ההזוי, יאמרו כי אם אש"ף ישלוט בעזה, השקט יחזור וישרור שם; אולם, הא-ראייה, כי גם אש"ף אינו מסתפק בהקמת מדינה פלשתינית ביו"ש, אלא דורש זכות שיבה לפליטי 48 והפיכת המדינה למדינת כל אזרחיה, ואם זה לא יתקבל, אזי בסופו של דבר תפרוץ אינתיפאדה שלישית, והפעם תלווה בירי רקטות על מרכז הארץ.
5. אל לנו לעשות את הטעויות הנוראיות שעשו מעצמות גדולות בעבר; ארה"ב - בוייטנאם, בריה"מ - באפגניסטן; דהיינו - עברו משלב של לוחמה אווירית בלבד למבצע קרקעי, וזה סיבך אותן לאורך שנים, עד אשר שתיהן נאלצו לעזוב את המדינות שנכבשו, באופן מביש ומשפיל (שלא לדבר על עשרות אלפי החיילים שנהרגו, נפצעו, והפסד ענק לכלכלתן). קל וחומר שישראל אינה מעצמת על, ואין לנו עומק כלכלי ואסטרטגי כפי שיש למעצמות הענק; לכן, עלינו להסתפק בלוחמה באמצעות מטוסים, תותחים (מהים והיבשה), עד אשר נכתוש לחלוטין כל סממני השלטון בעזה (קרי: להרוס את כל המבנים הציבוריים וכל מחנות גופי "הביטחון" השונים), ואם זה לא יגרום לכניעה, אזי להרוס גם תשתיות אזרחיות, עד אשר כל ראשי חמאס יברחו מהאזור או ייהרגו, והמנהיגים המקומיים של האוכלוסיה ירימו דגל לבן).
6. ניתן לדרוש מחיילים ואזרחים לסכן עצמם וחייהם, רק במלחמת מגן ורק אם מטרת המלחמה - תוביל לשינוי מצב גורף לעומת העבר. קרי, אם נחליט להחזיק ברצועה ולחזור ולהתיישב בחלקה הצפוני, אזי יש מקום לפעולה קרקעית, אך אם ברור לכל כי הכוונה רק לשבור שלטון החמאס, אזי אסור לסכן כוחות היבשה אלא יש להתיש האוכלוסיה עד אשר יונף דגל לבן. ההיסטוריה מלמדת כי רק כך מכניעים מנהיגים אשר השתלטו בכוח ואיומים על בני-עמם, וזה מה שאירע עם ממשלת החמאס; נבחרה באופן דמוקרטי ומיד טבחה בתומכי אש"ף, הפכה לדיקטטורה ומנצלת את חולשת התושבים כדי להשיג מטרות פוליטיות בינלאומיות (קרי - הרחבת השפעת האיסלאם).
