עם אדיר בתל אביב, בשער של תחנת הרכבת המרכזית בשבוע שעבר, מקדמות את פני היוצאים שתי תלמידות תיכון דתי. האחת מציעה דף קטן ובו מזמור תהילים כתוב בכתב יד זעיר מנוקד, לקרוא 'למען אחינו תושבי הדרום ולמען הצלחת חיילי צבאנו'. השנייה שואלת האם אתה רוצה בצמיד קטן תמורת תרומה של חמישה שקלים עבור שדרות. הפוסע הלאה רואה כי בכל סביבות התחנה פרושים נערים ונערות ובידיהם שלטים להזדהות עם תושבי הדרום המופגזים. אכן כל ישראל ערבים זה לזה.
בחזית הדרום מפליאים טייסי חיל האוויר במסירותם ללא קץ ובדיוק פגיעותיהם וריבוי גיחותיהם. הטייסים וכל המערך הלוחם של חיל האוויר משלבים נאמנות עם היכולת של האינטלקט היהודי להמציא את הטכניקות החדישות בעולם למען עם ישראל העתיק. אכן בהשוואה שערך חיל האוויר המלכותי של בריטניה עם חיל האוויר הישראלי, נמצא כי לישראל פי שלושה גיחות ליום באותו מספר מטוסים. ואשר לחיל האוויר האמריקני, אין לתאר שהיה מצליח לקיים אף עשירית ממספר הגיחות הללו בלא לפגוע בכוחות ידידותיים או להחמיץ ולהפציץ הרחק מן המטרה.
ביבשה, פועלים בגבורה חיילי היבשה, בחורים צעירים שאך ניתקו מספסל הלימודים לשמור על עמם, ומסתערים באומץ ללא גבול על האויב השפל.
ממשלה מכשילה בירושלים, בחזית המדינית ובחזית התקשורת העולמית, הקובעת את דעת הקהל ומכתיבה את מעשי המדינאים בעולם, מכשילה הממשלה השגת נצחון מדיני והרתעה בסוף המלחמה.
ממשלת ישראל צריכה להודיע לעולם כי מדינת עזה יכולה למנוע את הסבל של אזרחיה בכל רגע בצורה פשוטה - עליה להפסיק את הפגזת ערי ישראל, למסור את כל הטילים שברשותם, ולהסכים לפיקוח שימנע הברחה נוספת של כלי נשק בעתיד. במקום זאת הכריזה שרת החוץ אל מול מצלמות הטלוויזיה של התקשורת העולמית כי ישראל נלחמת נגד החמאס ולא נגד 'הפלשתינים'. בצורה זאת חיזקה את התעמולה הערבית המציגה את האוכלוסיה בעזה כאנשים מסכנים חפים מפשע הסובלים על לא עוול בכפם.
כך קורה שהעולם מתגייס לשלח עזרה 'הומניטרית' של מזון ותרופות לעם התוקפן ולא לעם הנתקף. כאשר גוף נייטרלי במלחמה שולח מזון לאוכלוסיה, הוא שולח אותה לשני הצדדים. כאשר הצלב האדום מבקר אצל שבויי מלחמה הוא מבקר אצל השבויים של שני הצדדים. רק ממשלת ישראל מכל ממשלות העולם מסכימה לעזרה הניתנת רק לאויב התוקף אותה. אחרי שהכריזה ממשלת בריטניה על מתן מענק מיידי של עשרה מיליון דולר לתושבי עזה, היה על ממשלת ישראל למנוע הסכמתה למעבר המענק אלא אם יינתן מענק כפול או לפחות שווה לתושבי הדרום הסובלים מן ההפגזות של העזתים. במקום שהתלמידה תבקש לאסוף חמישה חמישה שקלים עבור תושבי שדרות, היה על ממשלת ישראל לאסוף את העזרה לתושבים הסובלים מחרדה, לעובדים שאינם יוצאים לעבודה, לבעלי העסקים שההפגזות רוששו אותם.
איזו מדינה מספקת בזמן מלחמה דלק וחשמל למדינת אויב? איזו מדינה דואגת לחיי אזרחי האויב יותר מלחיי אזרחיה? כאשר מתנהגת הממשלה בצורה כזאת היא מחזקת את יכולת העמידה של האויב ומאריכה את המלחמה. אולי ברוב טיפשותה חושבת הממשלה כי בדרך זו היא מוכיחה לעולם כמה היא הומניטרית ותקטין את ההתנגדות למלחמה. אבל ההפך הוא הנכון. שום מדינה אינה נוהגת כך באויבים ואם נוהגת ישראל כך, חושב העולם כי הפלשתינים אינם צד לוחם והם הצד הנגזל. כך גדל הלחץ על ישראל להפסיק את ההגנה על עצמה וכך נכבלות ידי הצבא.
כאשר הפציצה גרמניה את לונדון במלמת העולם השנייה, לא שלחה בריטניה חיילים לברלין לדפוק על דלתות הבתים ולמצוא את הטייסים הגרמנים. בריטניה הפגיזה את ערי גרמניה, וכל מדינה יודעת כי כך יקרה לה אם תפגיז את שכנתה. רק לעזה תעודת ביטוח מפני הפגזת תותחים ישראלים על מרכזי המחבלים ועל מקורות הירי, שלא תיפגע האוכלוסיה של האויב. וכך נמשכות ההפגזות על אזרחי ישראל, בעקבות השקר של ההפרדה בין 'הפלשתינים' לבין 'החמאס' שהם אולי פולשים מכוכב אחר.
שרת החוץ - בובה על עץ בחזית ההסברה העולמית מביאה כל הופעה של ציפורה לבני נזק לישראל. הבעת פניה ודרך השמעת הדברים מפיה, כמו גם תנועות ידיה המשונות המבקשות להדגיש תוכן תפל למדי, מזכירים בובת עץ, כפי שכינה אותה אהוד ברק. מדוע אינה מכריזה כי נבצר ממנה למלא את תפקידה ומדוע היא מתעקשת להופיע בעצמה מול המצלמות ללא מתרגם אף שאיננה מסוגלת לדבר אנגלית? היא טועה שגיאות גסות בדקדוק, קולה ומבטאה צורמים והיא מנסה להעתיק לאנגלית את העברית הדלה שלה. בהופעה ששודרה פעם אחר פעם ברשת 'סקיי' הבריטית, נשמעה כאומרת 'אנו צריכים... חמאס צריך... כי המצב הוא כי לא נסכים למצב' וההמשך היה חסר כל פשר. איך תעמוד בדיונים קשים ומול לחצים של מבקרים כמו נשיא צרפת?
ממשלה שלא למדה לקחים אין סיכוי כי הממשלה הנוכחית תדע להביא להישג מדיני בסיום המלחמה הזאת. זוהי ממשלת מפלגות קדימה והעבודה אשר ברוב איוולתה חשבה כי אם תהרוס שלושים ישובים ישראלים ותמסור את אדמתם לאויב, תזכה לאהדת העולם ותחזק את ביטחון ישראל. התולדות של 'ההינתקות' שלא היתה, ושל הגירוש וההחרבה שהיו, במאמציהם של אולמרט ולבני ובתמיכת 'העבודה', הן מלחמת לבנון השנייה ומלחמת עזה כיום.
ציפי לבני ומפלגת העבודה, והתקשורת שתמכה בהם בזמן 'ההינתקות' אינם מודים באחריותם לאסון שהביאו על המדינה. הם נזהרים להבחין בין החמאס ל'פלשתינים' כי עדיין לא נטשו את חלומם להקים מדינה 'פלשתינית'. פסגת שאיפותיהם בסיום המלחמה היא למסור את עזה למחמוד עבאס.
שס נבדלת לטובה כנגד שרת החוץ, הבין השר אלי ישי את חשיבות מלחמת ההסברה. הוא תקף את החחלטה של בג"צ לכפות על ישראל להתיר יציאת עיתונאים זרים מישראל לעזה ואמר כי אין ישראל צריכה לשמש מארחת למי שמבקש להפיץ תעמולת האויב נגדה. ובאמת, היה על ישראל להודיע כי הרשות לכל עיתונאי לצאת לעזה, אך לא יוכל להיכנס חזרה לישראל ליהנות כאן מחיים נוחים ושירותי שידור וטלפון ואינטרנט להפצת ארס ושנאה שמסרה לו ממשלת החמאס של עזה, וכך גם ולבני. שרי שס הם היחידים בממשלה הנוכחית שראו את הנולד והצביעו נגד תוכנית שרון בכל ההחלטות בכנסת. אבל אלי ישי אינו מצורף לשלישייה של אולמרט וברק ולבני הקובעת את מהלכי המלחמה, ונראה כי כנגד שס פועלת דעה קדומה גזענית.
הפרשן ה'רישמי' הבכיר, מטעם ההון שלטון בטלוויזיה הישראלית, ששטף בזמנו את מוח הציבור בהטפה למען 'ההינתקות', התבטא לאחרונה נגד המורדים של הליכוד ששבו לרשימת המפלגה. הוא דיבר עליהם בזלזול ואמר כי אלה אנשים שלא היו מכניס לביתו. היה כמובן בדבריו מרכיב גזעני, אל מול אנשים אשר עלו עשרות מונים בחוכמתם על הפרשן המדיני 'מטעם'. מכיוון ששרי שס הם ספרדים, נראה כי מר אמנון אברמוביץ' לא היה מכניס לביתו גם אותם, וגם שולחיו לא היו מתייעצים בהם. אולי הם רואים כבעלי 'אישיות ראויה' את השרים המורשעים או המואשמים בפלילים מטעם קדימה או את השר מטעם העבודה שנעדר מישיבת הממשלה במחאה נגד הפגיעה בחמאס.
העבר של ברק קורות אהוד ברק כראש ממשלה מוכיחות כי לא נוכל לסמוך כי יש בו חוכמה מדינית. הוא לא הבין את המשמעות ההרסנית של בריחתו מלבנון ואת השפעתה על העולם הערבי. בשיחות קמפ-דייויד תיעתע בו יאסר ערפאת לאחר אותה תמונה מפורסמת כאשר איש דחף את רעהו להיכנס לפניו לבניין במפגן של אדיבות כוזבת. כאשר פרצה האנתיפאדה בעקבות הבריחה מלבנון, לא השכיל ברק לעמוד על משמעותה ולא ידע לעמוד מולה. מלבד העדר חכמה מדינית באותם דיונים הוכיח צחיחות תרבותית, כאשר ביקש לוותר על ירושלים אשר דורות של יהודים חלמו עליה.
הפתרון היחיד לתקופת המעבר - צירוף נתניהו אנו זקוקים בדחיפות לממשלה חדשה שתייצג את שאיפות העם בישראל ותוכל להביא לו ניצחון במלחמה. אנו שקועים עתה בתקופת מעבר ארוכה בין ממשלות בגלל שיטת רישום המפלגות והבחירות המקדימות ליצירת רשימות ודיוני הקואליציה לאחר הבחירות. לעומת זאת, אין תקופת המעבר בבריטניה מיום התפטרות ממשלה ועד קיום הבחירות והקמת ממשלה עולה על כשישה שבועות, בזכות שיטת הבחירות האישיות שם.
נראה לנו כי אין מנוס מלסבול על גבנו שלטון ממשלה כושלת לתקופה ארוכה, אבל המלחמה מחייבת אותנו למצוא דרך דחופה לחיזוק הממשלה. לפני ההכרזה על בחירות ביקשו קדימה והעבודה להקים ממשלת אחדות. עתה עלינו לתבוע מאהוד אולמרט כי יפקיד את בנימין נתניהו לניהול ענייני החוץ של המדינה ויצרפו לדיוני הקבינט הביטחוני. אנו זקוקים לכישרונותיו אשר יחסכו דם יקר במלחמה, ויביאו לסיום מדיני טוב לישראל.
