בלדת הכובש הפאשיסט הכתום

הבלדה מוקדשת ל: אריאל שרון, פורום החווה, דב ויסגלס, דן חלוץ, דן הראל, גרשון הכהן, שמעון פרס, בנימין נתניהו, זבולון אורלב, חברי כנסת רבים נוספים, התקשורת הישראלית, בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, וכן... גם לכוחות "ביטחון" רבים, במדים שחורים ובמדים אחרים, לאחר הכנה מנטאלית ראויה מצויידים מכף רגל עד ראש במיטב הציוד; לכולכם - שנכונים הייתם אלי המשימה, אותה נצטוויתם לבצע ברגישות ובנחישות. באהבה - מאת: יהודי, פאשיסט, "כתום", כובש, מחרחר מלחמה... ובכן מכובדיי,

• בזכותכם יצאנו מעזה;

• בזכותכם אין כבר בתי כנסת בעזה;

• בזכותכם אין כבר יהודים קבורים בעזה;

• בזכותכם שורר שקט מופתי בדרום הארץ עד מרכזה;

• בזכותכם מצבנו הבינלאומי לא היה מעולם טוב יותר;

• בזכותכם גדלים עשרות אלפי ילדים בעורף ברוגע ושלווה;

• בזכותכם אין קטיושות ו/או קסאמים-שמאסמים על ערינו;

• בזכותכם לא נאלצים חיילינו היקרים לשמור על קרוואנים של מתנחלים;

• בזכותכם השגנו סוף סוף שקט - הרי אמרתם לנו וצדקתם: האלטרנטיבה "הלנצח נאכל חרב?" בלתי אפשרית בעליל!;

• בזכותכם ישנות עשרות אלפי אמהות בשקט ואינן צריכות לדאוג לבניהן;

• בזכותכם השתפר מאוד מצבם של ערביי עזה שהשתחררו סוף סוף מעול הכיבוש;

• בזכותכם יכולים ערביי עזה לנהל בעצמם את ענייניהם;

• בזכותכם נפתחו אופקים חדשים לשלום ולמזרח תיכון חדש;

• בזכותכם המתינות, ההיגיון והשלום מנצחים.

הכל בזכותכם!!! ואילו אנו...

• אנו, הטועים והמטעים;

• אנו, הקיצונים מחרחרי המלחמה;

• אנו, הכתומים, היהודים, הכובשים ובעלי הנטיות הפאשיסטיות;

• אנו, שאיננו מכירים במציאות;

• אנו, הרוצים לכבוש כל דבר שזז ואפילו אדמה שאיננה זזה כידוע;

• אנו, שאיננו לומדים מהניסיון;

• אנו, שאיננו רואים למרחוק;

• אנו, שלא למדנו דבר מההיסטוריה.

ובכן... אנו מתנצלים במבט מושפל ומבקשים מחילה וסליחה:

• על קוצר הראות;

• על אובדן החזון;

• על דבקות בתפישה הביטחוניסטית;

• על טיפוח אשליית התיישבות ציונית;

• על ניסיון נואל לשמר את הזיקה לארץ ישראל;

• על האידיאלים;

• על הנאמנות לעם ולארץ שאיננה מתחשבת בפרטנר הערבי;

• ועל כל מה שעווינו ופשענו - הלא הם שהביאונו עד הלום.

אפילוג: תודה כנה זו וההתנצלות שבצידה נכתבת במוצ"ש ה-3.1.09 לעת הזאת, בה נכנסים אלפי חיילי צבא ההגנה לישראל לתוככי רצועת עזה - אותה נתתם חינם ולשווא בידי רוצחים ברבריים פראי אדם. כניסתם של החיילים היא בחירוף נפש ועל-מנת להציל נפשות. זיכרו נא, כי הכניסה יכולה הייתה להיות מיותרת. דם בנינו יקר - אין יקר הימנו. הדאגה גדולה, ההתרגשות והדריכות אוחזות בכל! השם עוז לעמו ייתן השם יברך את עמו בשלום. עם ישראל עודנו חי!