ה
מלחמה בעזה מיותרת. גם אם ננצח בה לטווח הקצר, וספק אם ננצח, לא יהיה זה אלא ניצחון פירוס, שכן לטווח הארוך היא תקים את מדינת פלשתין על חורבות עזה ועל דמם של הנלחמים עליה. המלחמה בעזה נועדה להסיח את דעתנו מהמרוץ להתחמשותה הגרעינית של אירן.
מעל לכל, המלחמה בעזה היא אשליה; היא אשליה של אפשרות להכרעה צבאית. היא אשליה של אפשרות להכרעה מדינית. היא אשליה כי לא רק שלא תביא להכרעה צבאית או מדינית, אלא שבסופה היא תביא להקמתה ההרואית של המדינה הפלסטינאית.
היא תסלול את הקמתה ההרואית של מדינת פלשתין באמצעות מלחמת עצמאות עקובה מדם. היא תעניק לחמאס את הלגיטימיות הבינלאומית בה הוא חפץ. כך למשל, החלטות במועצת הביטחון של האו"ם, אשר יכפו הסכם הפסקת אש - ואשר ישימו את ישראל וחמאס באותו מעמד בינלאומי.
מדינה פלסטינאית היא עניין של זמן. היא בלתי נמנעת. המלחמה בעזה תשלול את אופציית הקמתה של מדינת פלשתין באמצעותו של הסכם שלום. היא תחליש את כוח המיקוח שלנו לטווח הארוך. היא תעצים את כוחו הבינלאומי של החמאס בעולם.
כל הסכם, אף הסכם של הפסקת אש גרידא, עדיף על מלחמה. העדר היכולת להפנים זאת והעדפת אופציית המלחמה, יביאו לתוצאות קשות בטווח הארוך.
המדיניות הישראלית היא חסרת קוהרנטיות. הרציונל שעמד בבסיסה של ההינתקות מעזה קרס. התוצאה היחידה של תקיפה וחדירה קרקעית תוך כדי הובלת המלחמה למחוזות לא ידועים – לא תביא לתוצאות פוריות אלא רק להכרזה על עצמאות והקמתה של המדינה הפלסטינאית – ללא כל הסכם.
בסופה של מלחמה זו, כנראה על-ידי הסכם הפסקת אש זמני וחסר שיניים – כפי שהיה בלבנון - יוכל החמאס לקבל את הלגיטימציה הבינלאומית לשלטונו, אותה לגיטימציה שלא הייתה קיימת לו ערב המלחמה.
דם תושבי שדרות, אשקלון, אשדוד ובאר שבע – איננו הפקר; אין מקום להשלים עם הרקטות למיניהן שמשוגרות תדיר ומטילות את אימתן על תושביה של מדינת ישראל. אך הדרך להשגת השקט והביטחון הוא הסכם. הפיתרון איננו צבאי אלא מדיני.
לאור העדר האפשרות להכרעה צבאית, ייתכן כי נמצא עצמנו שוב באותו מצב כפי שהיה ערב המלחמה; לפיכך עדיף לעצור את המלחמה בטרם תהא הידרדרות קשה יותר והשלכותיה תהיינה בלתי הפיכות.
המלחמה השנייה שהתרחשה בלבנון צריכה להיות שיעור למקבלי ההחלטות על סיכויי המלחמה בעזה באשר לסיכויי הצלחתה. אין זו מלחמה חסרת ברירה.
במרחק הזמן ממלחמת לבנון השנייה, נמצא היום החיזבאללה במצב בו שילש את התחמשותו בטילים אשר עשויים להגיע לכל מקום בארץ; יוצא כי לא רק שלא מנענו את התחמשותו ,אלא שהסכנה אך ורק גדלה והפכה להיות יותר אימתנית.
האפשרות להידרדרות בגבול הצפוני כתוצאה מן המלחמה בעזה מעלה סיכונים שאין לדעת את סופם ולפיכך מדובר אף בחוסר אחריות לאומית.
מעל לכל, מן הראוי היה כי עינינו תהיינה דרוכות בימים אלו אל אירן, אשר מתחמשת בנשק גרעיני בצעדי ענק ואשר על-פי כל התחזיות, בתוך חודשיים בלבד תשלים את מטרתה זו.
מחיר ההתעסקות הסיזיפית במלחמה בעזה אינו מצדיק את התוצאה הצפויה. ראוי היה כי נטיל את כל כובד משקלנו בעריכת הסכם הפסקת אש עם החמאס.
רק דרך זו, היא הדרך היחידה שתאפשר לנו להתרכז במטרות האמיתיות ובסיכונים האמיתיים העומדים בפתח והם אשר באמת מסכנים את קיומה של מדינת ישראל.
