"מלחמת עזה" השלישית ממקדת יותר מכל את דעתם של הפוליטיקאים, התקשורת ושל מירב האזרחים בישראל, וגם תעניק לסוגיה מקום של כבוד בבחירות הקרובות. אכן, אין ספק בהצדקת מיקומה העליון של המלחמה בסדר היום הלאומי, אך מהיותה נגזרת מתהליך המתמשך מאז מלחמת העצמאות – נדרש כל אזרח/ פוליטקאי מצוי/ ובעיקר הפובליציסטים, להעתיק את תשומת לבם ודעתם לסוגיית "המלחמה על ארץ ישראל" בשלושת מדדי הזמן ובאופן שווה; זאת בשונה ממורשת מפקד המחלקה הפלמ"חניק שתחום העניין שלו היה צר וקצר וככזה, תיחם את טווח התכנון הלאומי והצבאי ומהם גם את העניין הציבורי, ליום האתמול עדי מחרתיים בלבד, מה שאפשר למנהיגי האומה לעשות את כל הטעויות, ולהישרד בנימוקים נקודתיים וצרים, שבדרך כלל עומדים בזכות עצמם.
רק אם נשתחרר מכבלי החשיבה הצרה ניתן יהיה לזהות את המקור לרעה הפוקדת אותנו מזה שנים, שביטויה בפערי האיום מאז סיומה של מלחמת העצמאות, שצומצמו כמעט לאפס עד סוף 1982, ומשם עולים בהתמדה בשצף ובקצב מעורר חלחלה, מה שמעמיד לכל בר דעת אמת מידה בלעדית המשקפת נכונה את הסיבות והגורמים למצב הבלתי נסבל. ואכן, מלחמת שלום הגליל (1982), שגובתה בתמיכת ארה"ב ביחד עם הסכם שלום עם מצרים ובצמידות לשלום דה פקטו עם ממלכת ירדן, עובר להסכם הפסקת אש יצוק מפלדה מול הסורים, בעוד אש"פ ומנהיגו ערפאת מגורשים לתוניס – שיקף גרף האיום על ישראל ממדים הקרובים לאפס. אך אם נבחן היום את מצב האיום מול זה שעמד ב-1982, נזהה עלייה אדירה בממדיו, כאשר זה נוסק בהתמדה כלפי מעלה, כתהליך מתמשך המסכן את חייה של האומה. היום, בערב בחירות, חייבת כל "אם עבריה" להכיר בעובדה כי גלריית המנהיגים והמפלגות לרבות תוכניות הפעולה שלהם, מנותבות אל אותו תוואי הרסני - המשקף מתחילתו ב-1982 את תרומתם המזיקה והפוגענית בביטחון ישראל, מה שמאפשר לה ולכל בית אב, לסמן את המפלגות מהליכוד מימין ומרץ משמאל ובתווך העבודה וקדימה, לרבות מנהיגים בכל דרג ותפקיד -
כפסולים להובלה. כלומר:
מאחר והמצב הבלתי נסבל איננו מכת טבע, אלא מעשה ידיהם להתבייש של ההנהגה הלאומית, ומאחר ואלה לחוד וכמפלגות אחראים להידרדרות וחמור אף מזה, בהסכמת הממסד להסדר הפסקת אש התואמת כמו כפפה להליך ההרסני המתמשך מזה 26 שנים - מתבקש מכל מי שחרד לעתיד משפחתו ומדינתו, לדרוש בכל תוקף מגלריית המנהיגים המנהגים את חייו, לבאר אחת לאחת את שגיאותיהם, לרבות החלמאות שגילו מאז 1982 ועד היום – וזאת כתנאי להצבעה עבורם בבחירות.
כך, למשל, יבהיר הקיבוצניק מלהב את הנזק הנגרם למדינה ביצירת חזית פוליטית במהלך מלחמה. לאחריו גלריית שרים, רמטכ"לים ואלופים במיל יבארו לציבור כי אכן אימוץ ההתשה כאסטרטגיה בלבנון הייתה בבחינת איוולת, שנדרש להעלים אותה מסדר היום הלאומי, ולזה יוסיפו הללו ויכו על חטא הפעלת מזער הכוח הצבאי - מסד לכישלון האינתיפאדה; בעוד שבן משמר השרון וחניך בית הספר החקלאי בנהלל יבהירו עד כמה מרושלת הייתה ההוראה לנסיגה מארץ אויב, בלי דעת להיותה שוות ערך מבחינת התכנון והעוצמה הנדרשת כדי להיכנס אליה.
ואל אלה יסתפח רמטכ"ל במיל ורפתן בסדיר, וביחד יסבירו לאומה את טעותם ומעשה רשלנותם באי הכנת הצבא, כמסד רעוע להחלטה לצאת למלחמת הגליל השנייה, לרבות ההיגררות למלחמה העכשווית. והאחרונה, תהיה חביבה ובלבד ותבין את הנזק שגרמה בהשהיית הפעילות של מערך ההסברה, והפעלתו רק בצמידות לפעילות צה"ל.
ואף על-פי ולמרות אחריותם לגריעה תמידית בהרתעה, כנכס שרכשנו בדם ובדמים, סביר כי הללו ימנעו מהודאה בטעויות. מה שיבאר כי אין הללו בבחינת בני אדם נורמליים, ככאלה שאינם מבינים כי הכרה בטעות הנה נכס המונע את הישנותה; מה שיחייב כל אם ואב בישראל להבין כי הצבעתם בבחירות למפלגות ולמנהיגיהם, הופכת אותם לשותפים בהעצמת ממדי האיום, כדי היותה לסכנה קיומית של ממש.
